Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 61

■ ״ Öl — ןם אח שירח ןח9לת> גדבת ןעידם׳ הרימי פעמיך בחי להרי ח^יצח, ונלכה;ב,רבה!חד מנחת בבוידם, בכורי לגיוני סם■ ימוצו החוצה. לזי מליץ מני אלף ואיש חמודיות, לך שירת דיורים אשירה! רק לך יריר תמים, בך תורה וחכמה 'אך הנה'אהודות י בך אזמרה אתעיוןגה לנצח עולמים. יערב נא שיחי גם 'ש״ל־ס׳ה" אליך. הואל מני התשורה מידי י לקחת׳ וגשמי בירכיות הסיזריומו עליך בל ימיי היותך מד. כסבצלת פורחת. בי &ה מנת ך,חכם;עלי זו האדמה׳ זה ניורל הצדיקים׳ חלק רודפיי יצדק: נהל עדנים ישחו כל עוד בם ני£ימה. רק נחת ימצאו הימה יבערו החדק! י ־ | - - * I T T I - .... ן רצה עתה מנחתי, מנהת איש יהודה. איש'לבדד אהלים'ישכון ישטה יתלונן׳ שם'ידרוש בצמא לתורה ולתעודה, למען' יזגל יקומח ץ״ה׳־וץ־ ־ד\ אף' ׳ייציחיק׳;רונן. .Von Demselben מצבת קבר. מרלשומי ערך לבי היקר בבודי ומרים ר ל שי, לשר הלך לעולמו לדאבון נפש כל בני «שפמהו הנלנחים והנלנקים מכובד היגון על פרידיזו שמה ליזזוה בנועם ד' נלרן הסייס. כתר שם טוב. הנה זד׳ האיש הישר מוחי יעקב חיים זציל ב־ר בנימן צבי נ״ע יצא בני "ט״ויג׳י למנחם אב הרביד, עלתה נפשו הטהורה חשמימה לשבוע מפרי מעשיה. יצאו למו הפעם׳ ימי אבל וזעם׳ ^2לי יקרת הרוח, כי הלכה לנוה׳ יללת הבנים׳ ל^בר בא בישנים, 2מות (בבר לבריות־ המהולל לתלפיות;