Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 59

גם כסער קטב סער המות׳ 4;חילו שמים. וגבעות יתפלצון. ברקים בגלגל■ סראיהם כשלהבת, 'ז סלעי עד ירגזו, כמו יתפיוצצון. רום נשא עיניו לאד;׳ צבאות טפסרו הנה כי שיג־לו ושיח כרוך עוקר,' גדולות ונפלאות, מפקד צבא הטבע,’.דשא יצמיח י*?קה סי באמו;תו מתקדש למדי. אהבת'קדש בלבו כלפיד"לוהטת׳ בשפתיו תמיד תהלת אל שדי יין־ קות הריהיה מהיות שלטת - המנורה הפיצה אורה - הגיהה תעלומה איך כנוגה שחר הגרות;הלו - עי;יו מלאי ך,ךר סגרה מתנימה קדקדו שח, הגיויי קדשו ה!לו. לחרכי החלון?שמו;פיח האביב נפשו ורוחי הרוח עונג ועמים כוכבי רקיע.יבריקו מסביב, ומזטר'בל:ל שורר על נמנים. וקול דממה ללי שא1ן ישמע.;פח קול נעים לאוזן שומעת. וענף יתרומם ולחדדו יתנועע׳ והביא ש''וש;ת חין כשחר מוסעת■ חלום;קר;שעשע אסיר תרדמה ”בחדרו מעיון‘צר. נעימות .יראהו מרחוק;חזיה, נסלתו הנעמה - במקהלות שדפי כס מושבתו! בשם רוח כקטורת רוחו שואפת, כךמות שוש;ה המלאך צעד אהלה בצע זממו נפשו מעבר נכספת — ויעה מת צדיק,’מנוחתו כבוד סלה!