Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 45

— 45 — של פניו צלמות שמד. ושא:ה לבתויאמולה מבעד הומיה’ רוחו שחיוח מתלאות החיים. עיניו חמךמרו יזרו בלהות :פיקו״אור/־למון,.יבריקו ׳?יממה ’שפתותיו נעות מרגש יממה שייחו ש1פך לאל רוכב ערבות: ..עד אן תדכאני בתגרת ידיך, תהלמגי מזעם אף, צור עולמים; עד אן תדאיב למי לב תמים בקרבי פועם. בסמים הליכותיך־? מתי אצא חפשי מכבלי התלאה׳ מארץ ע׳,פתה מטתגידיתונה-” שלטה בלהותיך באין הפונה ,׳קדמוני פיה בארץ נקלאה י ,איך כן מנת חית כלי כן אלקה־• בערבות הת3ל, תלאובו. החיים; גורלו א;חה. מרי עצב בםל:ם דרכיו נסתרה נצח "כאין;חמה. "מגיחוימרחסיעל' ברכי התבל עדי באו לקלח. יבכר לקבר, גורלו ענבי רוש• צוקה ’ושבר׳ מ;ת כוסו תרעלה.’לענה לחקל°. פה :שיאו ראש משברי גאיוניים׳ :פיצו ’לכל רואיהם, מלך ופחד ׳ ’למיו אדטהו׳:שיאו יחר אליהם,ישוח ד,אךם אין אונים. כמוהם'נם'הוא’כאין שלוחה יבלה :מיו׳ ימי חלדו בחיים, חלום הנם, אך נולד בנפים- אבן חזיונו נורא על רחבי אימתה. "’כמוסים עת לשחקים שיאם יגיע פתאם .:רדו תהום, רגע.יתבוללו כן גם כנפי רוחו לפתע ימלו?־1רום בוככי ק,אשר במו:רקיע'*