Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 23 (1869)
- Issue
- 36 (1869)
- Date
- 1869-01-01
- Page
- Seite 42 (sequence 45)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4785731-4788737-6613336--3611-4788782- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
42 ויקרא נ״ד כו״ו איש איש כי יקלל אלהיו ונשא משאו. ויקרא כ״ד ע") ונוקב שם ד׳ מות יומת. רגו המפרשים שה , ושלם צדמקים ל3אר למה המקלל יק ישא משאו אם הנוקג מות יומת. ולפענ״ד נלאה במס״ב שכרעו, כי לפירושם יקשה : הלא ההורה שתרה את עצמה גאמרה שהמקלל אלהיו רק ישא חשאו ולמעלה אמרה: הוצא אם המקלל ורגמו אותו כל הערה אם רק המקב מות יומת, וגן הישראלית הומת על שהיה נוקב, למה לא אמרת התורה הוצא את הנוקב? ועוד אם המקלל אביו ואמו מות יומת (למעלה כי שי) למה לא יומת המקלל אלהיו? כי איננו גרוע המקלל את השם מן המקלל אביו' ואמו? — ונראה כי הפשוק ש״ו הוא אזהרה שלא יקלל את הדיינין, כמו ופללו אלהים (שמואל א׳ ב' כ״ה) הם הדיינין. ויתורגס: אם נם .Wer seinem Richter flucht, soll seinen Fehler büßen כאן אין מן ההכרח להזהיר על הדיינין, נוכל לומר, שהתולה הזהירה ע״ז, לפי שיצרי מעללי תאדם רעים המה, וכמעש רגע נא מן הקל אל החומר, ועיי ההזהרה לקללת הדיינין איננו בא לנקוב . שמואל א׳ י״ג כ״א ולהציב הדרבן. המדקדק מו״ה וואלף מאיר אמרי: הפקוק הזה מושג למעלה שילדו ללשוש להציב הדרבן, den Treibstachel zu .spitzen וזה איננו נכון לפי הענין. ונראה שמלת להציג הוא שם עם ה' הידיעה כמו שמצאנו "ך_ע מן ידע, צי ב מן יצב ומלת" ולהציב היא בתמונתה כמו ולהקרדומים שלפניה. וענין הפקוק ככה: והיתה הפצירה עים למחרשות .... ולהקרדומים וגם להציב הדרבן. ובאשכנז׳ יהי'לתרגמו:Denn die Schärfe war schartig an dem Pflugeisen, den Jäthaken, dreizackigen Gabeln, den Aexten und an der Spitze des Treibstachels. (Oder kürzer, (.und an dem Treibstachel משה הרש קאגלער. .Simon Herz, Rabb.Cand מס® התחדשות הברית. ה_אהבה והאמונה?לבן ונפשיותן?דזב^י ברית ידידות יחד התחברו פתאום מדנים התעוררו בינותן' ומן דרך השלום’ מהר סרו; נדדו..עזבוהו ונם הוא אותן' ונתקו עניתות במו נקקזרו; יס^איה ות;נבךת התאוה' נפדךה אמונה מאויבתה האהבה. היא הישונקה בתאןתה הלזכד, מז-ה לזה לכביית אש תשוקתה; אל תוך לבמו'יום י־ום לרכה לקוים צללימו מקום מנוחתה: