Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 40

— 40 — קלמיש ול,ררי באפל ובד,ר. לפלח כליותיו מדי תחפיוצה; למרות כאב1 - כל תנמולוהי: עפרות־זהב ולכסף מוצא. סלף תדקרהו ’ותהרסהו ממצב ישיבף שלומים במיטב זהבו. ועצי־אלמגים באדיר יפולו.!נחילו הגרזן!ידו ניחודז; עדי?פלגיות בשמיו יז-ולו < ויהיו וישיבו, 'ויחליפו כים ... הלא משחתם 'במגזרות ובמרד ועוד ׳ורישום דים'נעימות! י'?כלם האלם האו?ב אכזרי. הפוי״ע והאהבה - יכילם שבע; ואתה אנוש, עצמי /בשרי! למד התנקם מיצורי'הטבע.?י גחלים י פחים ׳ רתמים. אתה חתה לראש הקמים. (.Nach Demselben) כל הבריאה תהלל יה.?שרש ארזים ממקומם. ולהג יונק ועולל. י לתטו!ביט אור־יומם; חשבת זעבי־שחקים. ערפלי אפל לצלמות, נלזיז קולות וברקים, קצצי־אש שלהבת; זהר קרני החרמה ׳ והוד ב׳מבי־שמים כנף־־־רננים בעלמה ׳ ושאון דנים כמים; וקשת בצבע שבעתים, כעבור רעם ומק- נאות־ד׳טא ואחו. ותולעים' זחלי־אדמה. אלונים בהדר יפרחו,!שגשגו לשמי־רמה; מטירות־נשם וטל1, :היו צאצאי־האומה, ושפעת ברכות מעל, :קרו לכל־בו נשמר- המ!ת רום מתחולל, מתחה כךק:ע השמים, אל׳ אדיר וחזק. גורי-אריות ונמרים, ט1ך5י מכלי רחם,