Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 34

84 .״»Von Mnntsch Land מזמור לתודה. למולי היקל המליץ הנותן אמלי שעל המדקדק גננה״מ p•' אוהל ׳qpi כ3וד «ו״ה געל גאלדענבעלג נ״י, מודה חכמת הדקדוק ושפת פולוניא לנחולי עילנובאין 3צע כשף• מורי! כן פעלת בגפן נטעת שתיל׳ בין שתלת. זרע חן זרעת בלב הנערים ,טחכטה נעדרים שתה לב לעדרים גם בשפת זרים. ים חכמתך בצעירים שפכת בטגדי בינתך שלחן ערכת חוחים קמשונים שרשת השמדת אך נטעי נעטנים חמד חמדת. גם?פ׳ רומי)לןת דט •ן עשמן זקקת 'לכן קח שירתי כי בך,תשוקתי רגשי תודה מתלטידך מאניש לאנדויא. .Von Leopold Winkler השכל והאמונה. ("«®ו) עוד נגע אחד הבאת סליהם מי1ם אלזר?חיתום’כי.אך בך :צליחו בי.יאמינו בכל מעשה .ידיהם י אישר לא יאכלו ילא יריחו. זזבחיף לעעדים אעזר כשעירים יראו א) י לת1עי רוח והפרי הידעת בצר לד!ם אליהם' יקראו ולתפללו להם בעד נם החיוטאת. גולל אהד לך וגורל אחד לעזאזל5) בלב מאמינלך׳ כי לפסדו לגורו מישניהם לקטירו לבניהם׳ אף מעקקיונזל׳ ’רק למען??!צאו הן?עיני כהניהם. א) נמו שאמי הראב״ע. ב) לא לחלק כי אס ליחד ולהשווח, ואן> פ׳ יוצא מכללי הדקדוק! j נ• טל כל ששמים חשקה אהבמ״המליצה, והמליצה חבשר בעדי. רחב ידים בכל עבר ואפסים מעל ההרים במורד נגרים- ואלונים נטעו שמימה יתגאו מהדר הפרחים יצמחו צמחים. תטור גפן וזית עלה שמיר ושית יפתח הכרם מאבן וגרם; יפרחו פרוח יתנו ריח שושנים חמודות יחד צמודות- גן נעים נרפד בדשאים סביב לכרם מים מזרם שם שושנים דשנים רעננים ממיטב הגנים מפרי טעדגים מאין עובדהו במיטב כרמהו אך אם אדונהו ישדד אדמתהו ציצים ודשאים צמח ודודאים בו בכל עבר ■ ביופי והדר