Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 13

מד, עצמה חדות לבנו עת על הו״קמת׳ עת 1לרופא הראש נחייה . לשר מערכה. אן דברנו'כחזון בי לעזריהורמת׳ לשובב שיבת הורים ולתת עליהם כרכה, מה ששנו כמוצאי הון זיכןר על_אנרותיף. אשר הרצת לנו מארץ מרחקים׳ זבות הלב ודבש מתחת לשוינף׳ כתובות י בעט סופר קהיר, בלו ממתקים. אש אהבה. שלהבת זיה, בתוכן מתלקחת, אל אהבת בנים אהבת אחים ’משלבה; אין *!מר ואין דברים בלי טוב טעם ונחת י רו'הןו עלימו מרחפת בחין ונדבה. - §תע הה נהפןד גילנו לתוגה ואבל. נפלתי הילל בן שיחה טרום עיבות. ידך"לאי אסורה ורגלף לא ענתה יב?כל ׳ לפני בני עולה נפלת בסער רןרבות. שבת משוש לבנו. תיוהלתנו נכזבה; קוינו לשלום וחנה שאה ובעתה. מכאב י*ב'ושבר רוח עיננו דאקה, ערבה'בל'שטחה ותקותנו גברתה. כמספד על ד!יהיד מר יספדו לך רעיף: י הוי אח, הוי אוהב נאמן, עגול מרבבה! כהמר על הבכור 33כי יבררו הורץ7: הוי כן פורח, איש המודות, נפש נאהבה!— שכב איפייא־ גלוי׳ לבטח, שאנן מ^חד, בגיא אדמת נעד, על מצע הול ורגבים. הן ביום האךורון בבית מועד נלין יחד, אן בארצות המיס נתעלס באהבים. ןרח עללןבר אי^ ד$אדם! Von Israel Fürth, Rabbiner. הנהן הגדול מאחיו אשר מוצק על דאשו שמן משחה קדש, ומלא אה <17 ללניש אה הנגדים צכין> משנע, מעיל צדקה ומעעה ענוה, הרב הגאון הנעלה, אנס מלין ושוני