Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. [Seite]

.Von S מכתם. חכמי הגידם באר הואילו, בי-לא זרדה ךבר מלא־דבר; לו חכמו במקרא האכילו, ׳ כייהיה מכיר מלא רכה. (ש״ס י") כ׳ז) מכתמים מחכמים. Von Markus NZeißmmn» Chajes עכר ושנה נעשה לו כר,׳הר. •1 רישע הלל כי אין פושע כמהו י T ז י- ~ ( ■* — ד וכי אותה נפשו כל הרעות, .רעש. רעו נגנה! ״ע1ד חטא אחד לך עשהו! , טרוף נפשך ואבד עצמך לרעת!" אף הוא השיבו: «הנני עושה עברות, אשר כידי לעשות פעמים ךב1ת אחריות; 'ואם פעם אחת לדדי אעשה כלה׳ הלא1להי1ת ש1נה בדב\ בל אוכלה“."־ רשע ערום•! .2 כתביעה לחדש אב ייום תענית ליהודים, שתה נבל.יין ויאכל כשר עתודים• ותנער יכו אשתיו לאמיר: מה עשית? למה פרצת נדר, אכלת גם ישתית?" י!ען כערמה r הה! דברי הצומות שכחתי ואחת נחרתי, כי תפילין לא הנחתי1 י ־ אל המבקרים. .3 כלב נבזה כא אל אריה ביער׳ ויאמר: קום עשה עמי מלחמה בשערי ואם תמאן אשימך בפי החיות לחרפות ילענו ויבוזו לך כי ידיך רפות! — .טוב, ענה הארי, כי יבזוני חיתו שדי מאשר אגאל בדמך כפות רגלי וידי!יי - כן המבקר יתן את החכמים לשמצה - והם לא יענוהו דבר ייטמעו יחרישו; לא מאימה הצטדק ידם בל תמצא י אך, יען לקול מגדפים לא יחושו. - ׳ranlriurt a M. I 1*W Loi 3S