Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 76

76 שפכת דמעותיך כגשם נדבות ואני' - הרחק הלאה באנחתי יגעתי. ־:־• ־;••T:-: T : T I■ ד: י אלי קיר מקדש עלית בדומיה, ונפשך בקרבך סועךהיבו־כיה, ואינני - אעלה אבכה אך ברוח; גם אחי לבנון הגדולים ואדירים, הזיתי משיבנם בין' קיוציםיןסירים, וממני נעלמו׳ ולבי עלי ישוח. אך על שיריך השכמתי הערבתי, וחדשים לבקרים'אותם אהבתי, כי״רוח והודה אך מנם למדתי¬ , ׳ את קולם הקשבתי י ממנם ראיתי. את טובם בחנתיי כמוהם עשיתי, ועל פיהם כל'עבודתי'עבדתי. לכן אליך אדוני שירתי שרתי. "ומנחת' תודה" על כגורי הערתי, מפרחי עשיתי לך כתרת ומר; דצני אלופי נעים זמירות:ישראל, ועטךתי הקטנה על ראשך תהל, קבלני ברצון אברהם אליעזר! (Nach Bulwer.) . Von Jacvb Bibring, beeidetem Gerichts-Translntor. בורכתי הגבע ערש המנוחה י בתנומה נעימה י מצאנו' ארובה והניסן אתא באהבה טהורה ועורר אותנו ברייה קטורה׳. והגה למקום שםל משכננו כלמו חשו לריח נךדנוז גם הדבורה’פנתה'כנפיה מאחיותינו, ואלינו המו' מעיך׳.