Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 90

צדיק באמונתו יחיה מזכרת אהגה לידידי ולעי מנועי, המכס הנבון והשלם עליז גאוסי כמוהר״ר חיים געלבער Von David Horowitz. נצמד בקילוס לבבי, נ״י. הכן בטוב יט־ יבלו וכיונה לימיני תעמוד רעיתי תוגה ויגון לא יגאלו שושני החמדה מלחיי תמתי? אקנא בך את חבצלת•' — אך מה יחזו עיני הפעם גס בך עלה נובלת — הה! ראשי יתגעש כגלגל ברעם, אם השושנה הרכה והענוגה עליה תומת נפשה תהלה אם היא בצנינים סונה איך לטוב עוד נפשי תיחלה? הד,! רוחי נשברה,נפשי אטולה קוץ ממאיר לי החלד וגס שמחתי בראש מהולה מבלי דעת מה יום וולד. האדם, מדוע תתגאה עלי בינתך תדמה להיות דגול מרבבה תתסאר תתרומם על כל בחכמתך ולידע אחריתך ממך נשגבה. מה יועיל יסכון הדעת? ומסכה נסוכה עלי חייך! מה החכמה בתוכך נובעת? וליי תדע אשר ׳בואך! גם אני עליה השלכתי יהבי אמרתי ארור, ממנה נחת! אך מה זה דופק לבבי? הה: קול זעם אזני לוקחת. במסור, חושך בצעיף עלטה לוטה תהלוכת, בארץ הנשיה אביט מעלה וגם מטה ומסביבי הה, אך דומיה. הן בקרבי רגשות יסערו לידע העתים ממנו נצפנו ואשא עיני לימים יוצרו וכל סעיפי לחקר יכוננו. . אנתק מאהלי ולשמי מעל אדא אעוף בכנפי בינתי אך תוחלתי נשארה מעל ולשוא טפחתי בלבי תקותי. שם יקר הולך ירח ההוא בהלו יאר חשבתי•,? השמש ביקר הוד זורח הבזאת יגה שביב חכמתי? ומי יבין בתהלוכות הכוכבים אם יארגו לראשי עטרות שם פניהם פני להבים!! הנכון אנכי ליום עברות? — •י ואם אתור ממבוכת רעיונותי בתהלוכות הטבע לי מסילה וגם שם יערו ארטנותי אשר לבנות מחשבתי השכילה. בפנת הגן שושנה עימדת כבחלום נעים ראשה תניע עליה תעטודה יונה נודדת וכל מצפוניה אליה תודיע. —