Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 21

21 ׳שאנן מןדוד♦ אכן מר לי.^ע סד 103־1־4« עם ם;לתו דרש רעתו m מ*י חכם וכמי לב אחד יודעו M np -’?יע,י אם ל?2ות אם לחיים גלי *395״ אן געל קפים;מותה;.רצח א1 נח.יה ל;צח י < ,יןרק קולם m עד לןם נגע מקנה יתחןרו כמלים יתןןרו* המךיה המיה ולא דיסןה מהומה ומבוכה וחמה שפוןה* החוצות ירעשי הרחובות יגעישו צעים גפדןחו רצוצים שלחו 'מושכותם ןךקו מוםרותם $קו נם'ישיאו וחברות :ריעו ־ חפש יקראי וךרור יעמיעו• אשפה יקיאו ומעול מןלם מנת גורלם כאין ןקף ישיאו 3ןתף• ~ בגדים.והשכים עןח מסמיקים קכיב יתחלכון בתחןלותם יתחןכון יארבו בסחף לבצע 3מף• ימהרו יחושו יבואו;עושו יקרבו מד• לוקש תאנה לןןם?רוע;חיוג;ינוע אש בערת למו חדרת . ) עצורה בעצמותם ובמצחם כחותם־ ־־ גם הישרים חשלום:אהבו קלו מגשרים נפשם ערבו. מוסד השונים ומשינאת רימונים מחממו.:אזרו ןהךןם!חגיו־ והמלן כטענתו ידעה כאמוןתיו המלןה הגחמות לימינו עמלת ז^ן!ד