Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 80

— 80 "עוד אבנה מקן• שי׳ נם יקום נצח י עוד יהי לנס־עמים׳ לצבי בל תפארת׳ עוד אאסוף קה פזורה ברןה ו^צח. אל נחלת אביותם', אל ארץ נבחרת; עוד ינהרו’אל'ציון,’בעיה עודו,ז’ ישם,יהללו לשמי׳ אף לחסדי ^ם יודו ״עוד אצמיח.קרן ןי.וד, כסאו ארים, הוא!שבית קול נוגש נם קרב ןם זעם הוא יורה. בית.יעקב צךק מקורים," אף דימה צוף לקחו ישמעו הפעם; עוד תבוא הגאלה למועד נכונה. עוד אשוב אל ציון, בת נצח אשכונה. "לבן דומי בתי! האדומי על עוני! אל עוד תשתוחחי!’;א אל תרבי אבלי- בי עוד השירים מגיל לב תרוני! עוד בשערי ציון תשישי לקול נמל! עוד ימים מאים אסרה מנייןד, עוד אשוב אל ציון — יאמר אלהיך:״ ואם אתמהמה הבי לתשועת׳! קףי נאיכיייתבוא ־ תבוא במהרה! - אך כעונם׳'יען עזבו תורתי. י עוד אאריך הגולה, עד בוש אאהךיה; בעבור זדון מרים. חטאתם בי רמה' עוד חרפת בוים עלימו זנםבה! -״ ״שובו הלום .עמי! הישירו 1ךכ;כם! שובו;א מ5שע! מרעה שולו; שמעו לי מני! שובו לאלהימם! רחצו, הז-בו׳ מעשיבם הטיבו ז עמדו נא ב^רץ! הידלו הרע!!/סירי מקדביבם קל לב פושע! -