Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 62

62 יאל המרקה הטבילו ׳אם בהוציאו יתראה ׳במעטה מקכת יאות הוא זה ■בי בישלה המסכת, לנגד עיניו תמונת אהובתו תמיר תרחף לפני דמיונו בחלום ובהקיץ זעליה הגייוניו ־ ינוס משוש עיר חברת מרעיו רק לאהובתו לביו תאב; יבקש בשרה והד עקבותיה »חיש;ערים בינו סביב.׳'שיוטט אולי.ימצאה, »המרקחת הקתינו "אם לבשול קריובה »ראו: אם לאיות טיובה "הרף והקשה התלכדו -ראו אם לדבק;אחדו." קשה ורף פי יתחברו עו ורפה עת יתקשרו עת לממסןד אחד באים יתנו יחד צלצול נעים. — ואם יפגשה מה רוחו תחיה שלו מנו בארץ איה? אם.על שליומיו שליום ליו תענה מי יתן לגילו אומר ומענה ילקט בעמק ציצים ופרחים ולמזכרת לאהובתו נשלחים אהה נעימת בל תשוקה מתקוה נמתקה׳ עתיות חמד לימי האהבה אייש׳ בבחרף בימי אכף שלותכם לאזיבא מאוםלדאבה׳ בבקשף לב ללבף בחיץ נא היטב טרם תקח זה הדבק, זה המרקה ימי המשוש לא.ירויחו; ושניות הנוחם!ארינו. — ראה איף שם על ראש הכלה על שערת ראשה התלתלה חבורת הפרחים בנועם יושבת מעפעף מרוח היום משבת מבער לצמיות קוציותיה לעיני השלוים שמים נפתחו לביותם בנחלי אושר ישחו לכם שאננים איוישר נאוה היו תמיד רעננים עתיות האהבה. — •הנה אבעבועות •בבר לעליות .יתחילו ״.עץ m ד