Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 45

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
2 (1846)
Issue
3 (1846)
Date
1846-01-01
Page
Seite 45 (sequence 45)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
57% known words query
IRI
…/4785731-6613229-4787953--0240-4787999
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

Don Abraham Friedler, Schuldirektor in Bittse- כי אכיט אל ראשית מקור ישראל, מ3טן מי יצא עס ד׳ כקו3י?weh הגויס, צ3י כל לאומים ותפארת הוד כל הממלכות, אז אתכונן. כי עמודי מעמדם, מצ3מ, וקיומם, המשעיניס הגוי הקדוש הזה שנות אלפים על מוסדי האמ|נה הטכעו. כי אס תקרא מעל ספד ד׳ מהר תכין ני תכלית הכדיאה האלם, ותכלית האדם האמונה, ככלל זה כרת ד' עמו כרית עולם, שם נזר א05יס על ראשו, תאדהו כצלמו וכדמותו וצק כגופו נפש משכלת עצם אלוה, /אשד על ידה יגיע אל כינות צדק ויושר להחזיק ככרית ד' וכאמונתו כל הימים, ולמען ילך נכון וכטח לאשורי צדק ואושר שלח ד׳ לו אור נוגה הדעת, להאיר לו שכילי האמונה, הריק עליו משפעת כינתו המרעיף טל חכמה עלי גופו האפל, ורוח שדי יכינהו לדעת את ד' דעה נאמנה, ני דק לאשרו וטוכו חלק ד' לו כינה ודעת למען יוליך נפשו כתכונה, יכחקדד׳ יתהלך רוחו. זאת כדית ד' כאדם וזאת מנתחכלו ואחוזה אשדו עלי תכל הנשיה הלזו, לא לחיי הכל ותכלית הוהו*ישמת חדס הכת אלהיס שולחת הנה, דק לכעכוד תמצא תכלית ננכד ואושר אמתי שם אותה ד' כנפש האדם, ולכל יתאמר כה למכרה כעד רככות תענוגי התכל אל כני שאול ואכדון לצמיתית עולם. חולם לא נאמנה דוח האדם את אל, ני ישכיעהו ד׳ טונה, ונפשו תדושן מכדכת שמיס מעל וממגד תכואת האדן מתחת, הן יצר ל3 האדם דע ואל כל מהתלות ומאויי התכל כשדו ישתוקק, ומדי עלות המון גדודי החשק על אדמת כשדו להשליך מדינות נין רוחו וכשרו, אז רוחו ילכש אומן ללחום מלחמת ד' עם מלק אדמתו, אס דוחו יגכד, אז תהי המשרה על שכמו להיות מושל כרוחו, ויצרו וכשרו לו לעכד עולם, כעצם שמיס לטהר יטהר נפשו מכל רפש תשוקת יצרו ולכו ילכש עוז ותעצומות לעשות חיל נגד צכאי חשקו הקמים עלי נפשו הטהורה, כל עתותיו יכרתו לו כרית שלום ושלוה, מפרי טוכס יוכילו לו שי ימי חפן ורצון, המה יעטרוהו כל חן כל ככור ועטרת תפארת המנוחה. ואס כשדו יגנד, אז לנדה תהיה נפשו הכת אלהיס, תחת אשד הוטמאה כמשנכי יצר ותאוה, נדהם ממצוקות ותלאות החמד תתהלך שני כל ימי צכאה על האדן', ואך חטא וזדון ילודי זנוני תאותה. וכעכור זאת ראשית משפחות האדם, כעוד שככו דשן ושאנן כחיק אס הטכע מחלג חטה שנעו ומכל חמודות ותפנוקי ארן התענגו. טרם עוד דאגה ומחסור שלחו שדפון ככל תכואת טוכס, השחיתו התעינו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.