Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 31

31 מדוע? תשאלוינו׳ ך!ןכמות?\נאתהי— :ען כי אץ ע1ד ביכלתה , להציקתהו ~ מצכת;!צל. י1בב העצל תחת גל.זה טמון, פה :'שבות ועורו׳ עד .קץ הימין׳ ע1ר בחיים חיתו׳ שם :ר בצלחת׳ לכן הניחהו׳ תשכון גם פה בנחת. על רןכר 1M-, . הלך! .עמוד פה׳ וראה הות גבר׳ אבותיו היפה פה עדה קבר; אבן כיובד מעמסה על לבה ינוח ׳ אישה גלל האבן מעל לביו׳ וישאף רוח. הכלי. כלי אחד בנה במד נפש, לפגי אחד משכיניו: "הוי ואבוי הזמן בגד ב׳ כמו אכזב; הה! חמס אקרא, הוני ורכושי אצרתי בועת אפים, מטמון חיי! אישון בת עיני! תחת אשל אחד בגן טמנתיו, כאשמורת עין שמרתיו, גנב בלילה הזה ממני! ותחת זהב וכסף! שכיות חמדתי—אבן נמבזה עלי מקומו מצאתי." שכנו הנבון ראהו, ובטתק צוף לשונו ענהו: "שיםמתגלבאבף חרף מדאוג, בינה נא רעי מהבצעך אם מטמון יקר, או אבןנמבזה בגנך טמון הנהו? מה יתרון הראשון מן האחרון? התועלת ההובאת לך ממטמונך, גם האבן לך יביא—דמה ברעיונך אשר הונך ורכושך, ־ *