Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 92

92 "נפש טהורה! בואי למעין הברכות "פה מקום אחוה לא ישמע רצח; «תשבע רב עדן מנחל צחצחות "פה תחיי לעד בנעימות נצח!,, נחמו נחמו אחי! על מות אחינו עוד שלום חי, חי הוא בין החיים; חדלו חדלו מי דמעות עד כה בכינו, עוד שלום חי בשפרירי שמים, שם בסתר בצל שדי שוכן ברמה במעון אלהי קדם כבחיים חייתו, הן אך גוו תראו שוכב באדמה אולם בחיי עד חיה עוד נשמתו. עודך באבך הובלת לקבר, עוד לא חיית - למות כרעת וחיש בא עליך השוד והשבר, גלי ים תלאות על ראשך עברו עצמו מספר תמרורים שתית *) , סר תארך פני תמונתך קדרו ולמרות אלה בתכונות חגית. כל ימיך היו מכאובים ובעש בכל זאת למענם תושיה בל זנחת: רבת שבעת מכום רעל וקבעת אך בהשכל ודעת שכוח לא שכחת• — לתודה ולתעודה ימיך הקדשת עודך חי אחי! עוד אורך זורח! רק אמת וטוב היו מגמת לבך, עודך חי בין משרתי רם על רמים, לילה כיום אך בדת אש דרשת תעבוד עבודת קודש כאיש צולח ואיך נפלת שדוד עודך באבך! ועד בלתי ירח תחיה לעולמים, חלילו -י הלילו •י דורשי חכמה ותושיה מעשיך אחי! נוכח שדי המה כי נקטף ציץ יקר עודו כאבו ספורים לפני אל אוהב צדק, קוננו ■ מר קוננו! הרבו תאניה! המה יהלכו לפניך יכבו זעם וחימה על אבדן איש יקר ברוחב לבו! - יבערו בעדך כל סילון, כל חדק. ״סורו! סורו! אטור ליגון ועצבת עוד פרחי דמונים **) כריח ניחוח — קול בין קרב לבי אנכי שומע - עוד מליצותיך חיים הם בינינו, "יען יקרת נפש שלום מאד כואבת המה יחליפו חיל ליגעי כח .לזאת; עלי ןנל! צוה לה אל היודע• עוד שמך חרות על לוח לבנו, ״רב לך בעמק הבכא לשכת אנא אח יקר מנוער! איש הרוח! "שובי שובי אלי מארץ מועקה; נפש טהורה ■' לה נאוה תהלה , “פה מקום שאנן לנפש כואבת, לפני אל שוכן מעל שפכי שיח "פה טמון שכר טוב לאוהבי צדקה. כי מכל רע יצילנו םו< סלה, *) בי רבים היו שועניו אלה »קנאתם בו בראותם בי »לילותיו היקרים ימצאו יין בעולם המושכל כי במת וכמה פעמים באו דבריו במ״ע המגיד — וכי חכמים ונכבדים יפיו חמדו. ואלה כי נחי — דעת המה. — **) בי רבים היו שירי המנוח ועשה כולם אגודה אמת וקראם בשם: פרחי רמונים למען היות שם שיריו נופל על שמו. —