Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 31

31 גם אתנה r שךמות - לומד רע?נות r עצי עדן . רבי פאר־ות ירקרקות; &ה;שעתי שלו במנוחות שאננות ועליכם לי יפיחו׳ דומיות דקות. פה בחדש מצל. מנגינות שמעתי *י לנעים ’זמרת צמרים גלתי. שמחתי; שים בכר נלהב'עם ילדים השתעשעתי בתוף ולליל עמם לחמרה אירחתי בעמק מישור.זה, דילגנו רצנו מלו* אל גמעה׳?איל רקתו; אחר צקרים עפות רדפנו' אצנו לתפושים חיים׳ בקול 'ליךד שקרנו. 3׳ פה אל,ל אמי י הוי פי׳ מעיין הש־מחות י בחיזקה רעשנני׳ ושנתי ערעה; י מבום תענוגים תשביעני צהצהיות וההצלחה לימיני ׳’צללה נצלה. כמו רסיסי־טל בינות לגמיעי־פרח אגלי טל.ילדותי בנחת!רעיפו; השמיש אז י למל׳ באור בהיר זרח ושמים על ראשי' נדבות הגיפו פת?דלתי באבי־.רענן השיגשגתי אביב חלדי פורח, כשושן בתלם; שאלבה נפשי פת מצאתי, השנתי י פה'לב תמים ללבו ״ מצא העלם. ישם בעמק השרון - .נשבענו שנינו אלבה תמימה בלאט - אך ’אל שומע; כי אך למות. הוא יקריר בינינו עת,ילר חיינו, בחרבו נוסע. לאות.אלמתינו ׳ עומדת לאלה עודנה פארי׳ קט?די׳ שמל נטעתיה; למועד עתה ׳ קל יקה ומה גדלה ברוב ענקיל י לא עוד ה3ךתיל.