Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 28

28 אך כעדו בל תבכי׳ כל חקונני קוננת י נפשו’ כשמי רום בצל אל מתלונת, (!זבה בית חמר ’למען שקה מעל, שמה בגבד׳י שתק בסתרי'אלמות, ■י: ממקור חיי נצח הוד נוגה שואבת, יראה ישבע שמה צדיק מה פעל י. סי זה יאמר: מת על רועה עדרי תורה! מי {ה יאמר: פס על מפיה היוד אורה ז אל פועל צךקות מי יקרא ו נ® ז\ פעולת יומו תמה - ,ולנוינשארה ריס בשם צדקו נצח לאזכרה , והוא דק מיגורו - למולדתו נוסע. זאת נחלת צדיקים ם ועלי מישרים: אור הם בחיים לתבל’ולדרים,, אור סם במותם כי זכרם פורח! לאל לא;שובו גם בגויעתס, חייב בשמיי על - .ואזכרת תומתם כצאת שמש בתקפה לנצח'זורח! - בחצוצרות וקול שופר הריעו. Von Dr. H. Birkenthal, Rabbiner in Pyßek. עבד חפשי מאנחה מצא פדות והרוחד! אז בחצוצרות הריעו וקול שיופר השמיעו, ידיחו סוגרת ומםגרת ידינו על האויב' נוברת חומה הלחים וברית' היו'במו יקבל ורוח בקולות וברקים מגובה שחקים אש דת הופיע בטוהר הרקיע אז בחצוצרות הריעו וקול ’שוקר השמיעו. יובל כי היה בארץ שמחה, בי'יפרוץ $רץ נ~