Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 78

78 רוח1ת טובים בשןת ונם אלה אשר ירעו־. .3 ורבי ליב הצדיק החזיק עמיו את הרוח וזה לא מיש מצדו אם לא אל פיהו'שלוח ובל אשר יצוה עליו מחריש ובטוב לב יעש כי אלהים יישבו? ב1 וינהלהו לכל מעש. ׳!V ־ r י 1 * י 'יי : T להביא ספרים ולשאת אחרים קם עורר גבר » ד• 1 י• n יי «• ״• ד1 v« לא נרפה ממלאכתו טהר רץ מעבר לעבר כן לא,׳לא כל ימי השבועה ולא .יכישול צח יטה שכמו לסבול׳ לעבוד.יחפוץ לא לנוח אל אדונו עיניו :שא כתעודת העלם הקריב בכל נפש ורוח תמורת חסדו ישלם ואם מפי רביו ואלופו תורת אל שומע מקרבו וחוצה ששון לב הרוח נ1בע. תלמידים כי נצו׳ כי ציעקה נבירת הבית הוא לא סר ממקיומיו ׳ שליו יישב, הודו כזית י י 1 י״ יי, י ־ ככה חמשה ימי השבועה זיד1 לא תלא מלאכת רבו.יעשה יסבול כי שפוץ באלה אך אם יום השש׳ יביוא וירוץ אלי אורח ׳יוסיף הרוח לעבוד׳ הוא ישא לנפשו טורח ,ימהר לכלות עבודתו בלב עמום ושבב1ת רוח המו כליותיהו בחיקו׳ דמו כאיש רתוח; י ' י יי ״ י יי' י נפשו קקסוף לה לצאת?!גדתה וחוצה רק אימה סביבו׳ רוחו בןע0 אפו נאוצה (א עיניו מקצפו תאומה: להט איש תפיוצנה ן, ״* 1 י 11 ׳ < " זיז כל עצמותיו תאמרנה׳ כי לעביוד בל תחפוצנה. רגע והגה רבו בקול גדול את פיו פותח ׳הרוה :עמוד מזעפו ואך בלט מתיפח. — אם רפה הי1ס לערוב הרב חיש יקראהו :.קח ש0 נורא מפיו ויסתום מקור הקהו חגה גו:ת מת רק עפר לכדו ישם;נוח מחוסר תשאר הדמות ואין זכרון לרוח זה הוא הגולם כאשר שם לו הרב שם בחלד עוד היום בפראג:$0ר מטנו כשב כ;לד. ■רפי! ץ» . •*י, , , ף. ד א) מן דלא ה־ ו־נאן aufgebracht fein.