Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 71

ותטרוף לביתה רלבער1ר/יה. זממה שד בעלה ’ליינק ׳!תעשהו ׳ כפה נטעה חרם על צעדתי. חגרה'בעוז מסניה לריב נצח׳ ותאמץ זרועותיה להכות ברצח. טעמה בי טובי היות תמיד סחרחר, לא תכבה אש' לילה ריב לחרחר ידיה שלחה למהלומות נקמתה׳ בפה תרצ״מוןיישבט לחבוט אמתה. כף תפרוש לקחת הון די והותר במהמה רגע תפזרהו עדי לא ישאר מאומה. לא תירא לביתה משלג׳ מצינה יורדת׳ יען אש תמיד בקרבי אהלה יוקדת'.י מרבדים עשתה' בבצע מעשקות׳ מההון א״שר״לקהיה' בפה חלקלקות« נודע בשערים'בעלה לאיש ימצה ומדנים י כי תשקהו מי מריבה יתמיד בעז פינים. סדין עשתה היום, תמכור למחר׳ אן־־ לאי למען הרבות ’;זהיר מכר ושכר. עז והדר י אם רק' היום ’לבושה ’על י שבם׳ לא'תדאג׳ אם נם מחר לה!חסר הלחם, פיה פתחה תמיד בקללות נמרצות׳" בי על ’1לשונה תורתי חסד ונאצות. צופיה הליכות ביתהיליטצא עלילות פשע׳ ולחם לא תאכיל רק באגרוף רשע. ’קמו הבנים׳' על לא לה' יאשרוה׳ בעלים" אינם בחרמה׳.ויהללוה. רבות בנות רציאיהב״נה ריבי ומדון׳ ואת עלית על כלנה בזדון. שקר"החן!היופי"בם תתהלל ׳ אם יראת הצור בסרבה תחלל. ן - - : •1: ▼ : •״