Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 62

— 62 — "אישי שאול מת׳ עם נדקר במלחמה ועוד לא ינוחו עצמותיו* באדמה” הה עתה נם בניו’לעין שמש הוקיעו ועוד גףותיהם'לעפ־ לא הגיעו!״ - "אין מכאוב כמכאובי לו תחתם נדקרת׳ למה רק אנויבי'מבית שאיל נשאךתי,׳־ למה שבתי זז_ק?תי להביט זה העמל צר הט ה נקם למה רק עלי המל?" --;הי ערב׳;הי יצקי׳ תתחדש הלבנה׳ ועל לסלע שם תשב’בחצי השנה׳ משם קול תאניתה תשמיע לעמקים לא תירא השרב׳ לא רעמים וברקים. - הקוצרים בעמקים אלטותם ברנה אזניהם תצלנה מזמירות הקינה i לחגור תלביש שקים׳ על לבה מתופפת פיח תתןיעלעינה לא פוך בנואפת.’ "שר הצבא אבנר אם פיך פי בשת למה נתלו שני בני ארמני*) מפיבישת למה בחלק'שפתך אותי הה' הטת? משבב׳ מלבך עלית טהר נזרו השבת." "אדני הצדיק׳ משפטו אשא בחיקי הה צרוריטעל שכמי שאור פשעי ובצקי!- בבת עינה תדום' רק תבה על לבבה ועוד עפרה תשתוחח שם בשפל מצבה. X * ד v r r ־־ t ז;תכו מטרות החרף ארצה בסערה׳ לפתי כפור תהיינה דמעותיה בק־ה׳ r י ״ 1 * 1 r v : * 7 v -ד xi *) שש י.י6שץ אלמו:■ :‘ג ני א מי.