Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 93

- SS — עיני לאה רע1ת לא דאו איר נחיר ועיניך עיונים לשונך עט מ1םד מוןיר שוונים קטפת ולא עלה בידך כל חוח ׳ *) היא פעף מישכב אהבים תדאי כנח נתנה בעבור תאות נפישה היו לאחותה למנה ואת חלקית דודאיוי לכל איש לריח הניחת אז תשיר ימיר נא1ן מרים הנביאה כמחלת מחרם התף כידה וזביאה אך ישיר חדש תפה לא ה'שט;ע; 8ןד כהיד חלים כפיה לברי אחיה י״ענו "שירו ליזי כי גאה“ שתים זו ישמינו ובנ1ר לשונך חדשים לבקרים יוליע ודבורה אשד׳ נביאה אשת לפידות גם מפיה שמענו שירי ילידיות אך כי בנאון רוחה היא מאד התנשאה; "עד שקמתי דבורה“ השמיעה באזנינו שכחה ,יהללך זר" דברי דוכס מלכינו ותחלתך רחל עכל קצות ארץ נודעה ולנה נם היא כבית אלהים שירי הוד שרתה כשפת אמת השכילה הנה שמענוה כאפרתה S ־ *V V ״ : ־ T T I V J T “ 1 •* ‘ T אך כי היא ברישפי קנאה הבעירה שיריו! ז יום נקם בלבה לקראת פנינה צרתה אך אליה דרכה קשתה שמה למטרתה ־1 •י T t 1 1 V י| S T T T I ־ T TT לרבת כנים אומללה כוננו מיתריה. אך כך קנאה לנקמה לא נראו כשירתך?י את מי תקגאי• ומי היא 3ת צרתך; גץ ככבים קננת לבנה .נגדך חפרה! ועתה בית יעקב לכו נא הנערים כה ל?ס לשתות מכורות נישפדם שתו מבאר שפת עבר׳ באר Y אשה חפרה! -“—~~ ־ 4P' י ׳V *"• י *) גאוה -י חי«ינ לראוח, י" י ־ .-׳׳.•!״•י׳■! ♦