Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 88

— 88 — .8. C. 3affcc וזסס ReilrSge מכתב. «לחוק אשתחוה ואקוד לפג׳ גדול דולנו, צני תפארתנו, נזר •שלאל, אפי אול כוכביו עלי תבל יזרמו, פר* תבונתו עלי פלגי המדע יפרחו, יוזן הנגוניס! המורג׳ הלב המלין הכולל הנודע לסהלה נכל קצו* תבל כנוד שמו מו״היל מ«נלל בל*׳ שמע רן, אלהיס יצוה הברכה באשמיו, ובנעימים יארין ימיו, נרו ינון לשני שמש! עול• נפשי עול*! דבלי שיל, הרחיבי כנפין ודאי על רחבי חלד וקצו׳ אלן וחפשי מעין החנונה ונובל׳ אומן שמה,, למען הובל לשוני דבל צחוה לפני גדול החכמים, יגיל מלבנה! מכתל בכחל מדעים שונים אשל כל לעב לדעה אוכל מפל• חולחו, וכל^צמא לחנוכה ירוה נפשו ממעיני מכמחו. עופי אלי פלגי המליצה, ושח׳ נוזלים מי דעח ממון באלי המנונה, ומעורר רגשי קודש בקרבי, למען שפחי שנענה משרים לפני אנוש רם ונשא, אשל קרני מדעיו ׳נוצצו וינליקו כירח עח -בניו עלי יפעה הרקיע יזהירו, ישמח כל עין רואה, כבה אול חכמחו פלש עלי חלד, מאור נחיב אוהבי דעת, ובמצור ושלט אשל מימיהם יניעו עלי שדה אז בל מנובה מצין ומפלח שמה וכל פן למינהו ימן פריי בעמו, בן ממקור נינחו ישבעו כל יורשי החכמה ומבקשיה. חן אמנם כ• נערם אעיי מיחל׳ כנולי לשיר, רומי ונפשי ׳פעמו בקרבי, נבהלה׳, אמים יפלו עלי, עטי מנוע ביני כנוי הקנה במים, וכחורן נראם ההל מרוח מזק ינוע, כן ענו׳ חחנועע, אם אמקיי בשכל׳ וזכרתי לפנימי קו׳ זמרתי יצלצלו? לפני מ׳ עשחנות׳ אמלוןז? הנחלה תעצור ידי׳ נכבדות אנהג עטי, נעתקו ממני מלים, לא אוכל להשתרע עלי כליון אן אחד מני אלן עשחנות שונות יעופו בדמיוני; אף בי. נגן עדן המושיה לבח עמלתי ובעזר צול לבם פעלתי, ובל תאומי אן לאשוף חיל בחורה וחכמה ובידיעת לשוננו המזוקקה, בכל זאח אין אובל לדבר לפני בנודו בשמעי קול קולא מעמקי לני: "מי אחה איש צעיר ימים, ב׳ מלהב בנפשן עוז לגשת לפני אני החכמים? מ׳ אחה כי תעפיל ותחזק אותן להשמיט זמרת ננלין לפני חופש בל כנור ועוגב?" נעממו רגשות׳ ורשפיה רשפי אם התבונה, אשל ׳תלהעו לדבר גדולות ונפלאות, ידאו וידחפו הנה והנס באין מעמד. אולם כמי נעת הים ישוער בגליו, ויגיש מימיו, אז האניה חלון מהל חים עלי מיס בנשיאים■ ירוצו מלי שמים, לשוא יעמול המלח במשוט לעצור אומה ולנהלה לאמי; כן אם התשוקה בכחותיה תבעל ותרעם בלב רגש מ׳ זה יעצור אותה? ומה אעשה? נפשי ולוחי ילחמו עם רעיוני, ולחש׳ טהור המה •תעודדו וירוממו •שאוני עלי אבלי הלנה להעניי שעיש׳ לפני אדוני! — אן לא ערכתי מכתבי ללכת בשבילי הגאות, למען אשים שמי לתהלה בין לנבוח כוכבים בי מה כחי אשל אוכל להתפאר בין חבלי דורשי שפתנו לקדושה? ומה אובל להועיל לנערים כגילי מבקשי דעת במטע ידי׳? אח מ׳ אין במי אלה? אולם אדוני יקר! -לזאת א״ל- ערכתי, וזאת חקוח׳ ותוחלתי ונזה בטחתי ב' ליעי אשל שלחתי דבלי, יפעלו שמה, יכו שולם למעה ויעשו פר• הלולים מלמעלה, ב' המה יוצאים מן הלב ונבונים גס ללבו — למענו, אן למענו אפלח המכתב הזה לפט! יבוא נקהל קדושים, לבל ׳לחו דני׳ מעיניו לעולם, ולמען אשי אמשן אומו «דיי השכלות, מני ירן מעוקל נתעה נו, ומי ידע, אולי יהיו דבלי לתועלת אף לשאר נדי® שובבים מעיינו לית; במו רשף המדע, וחלילה ל' לרדוף אחרי הכבוד כמאמר חז״ל " הרודף וכוי, וידעתי גס ידעתי אנשים ימצאו נש ... בוערים מני מדע ישנוני כינויי® למון אח דמי ויאמרו בי דבלת׳ שרה על הנערים הוגי בתלמוד; אולם גוי אתן למכים ולחי׳ למורטים, כי למען האמת אעופה אף לגבעות שמים, אס יחיו לי בנשים. ושהי' במרומים רוכב נחוג שמיס ידע תום לבבי, בי על מה שרעפי יחוגו ינועו לחוק גט® ברזל ועופרת אח מכתבי לעד - אולי ישונו אף בנים שובבים נזורו אחור מן החמים אהבי פתי, ועל כולנה אשל אנשוף• להשאיל שם אני זצ״ל לדור ודור. לכן אדוני! י*® חן •מצאו ילדי מזימות׳ לשוס קנס בכוכבים, אז איתיף שנית יי׳ ואצרוף כבור פרי ים® נטעתי עתה נימי נחלות׳, ואעביר אותמו לפני כבודו, אולי "טיבו בעיניו, ואם יי,’ ישיבם אדוני לביתי, כי מלחם מורשי המה יצאו, עלי בלבי גדלתיס ולוממתים, ’5!י ל• מפז ופנינים, ועינים חזו אור המדע •תענגו מאורם. — אלה דבלי חמשחסוה ל*־ ומתאבק בעפר נבונים וחכמים, צעיר ימים אוהב חכמים בתמים.