Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 79

79 - לכי לכי מאתי, את מרצועת׳ לא פני ע1ר ראות ת1םים׳ — י ־ רנה רעתןד, רן לי נ1ךעת, י וישקר מליך אלי בל תטיפי! ו*שוךת סתונה. ללעיתי התמימה, לוית סן לראשי, עעלת ה3נוח לגת היתלון, יקרת הערך, חכמת לב, תכנונה לחל היימגולג,3יום חתונתי חי׳י לילה האיתכיס נשנה ’י ■ י׳ו׳ת׳ל לפ״ק. Dun Z. Fisch«! öffentt Lthrcr. מה זאת ר,נישל,פה נטרל הרקיע ,; נשמש ביפיה פעדי עדיים תופיע, | TI T I V r - וי• וי״ מה־יתריון ליום nj מאחיו חניותרים; פלגי דמעות יגוני נהפכו לחרבה ־ I״ T T V | < V V t * I רק דמעות החדוה היום עי;י זבה ענני חי_י כענן נקר מני סרים. מה הטה הל,עיונים בקרבי,יישקווון, ובכל מיתרי לבכי יד־ודון 1 r •יו•• וז־ י « מח־קיול עניות השמחה אנכי שומע i רגישותי תערט^ה כחומה נשגבה. רוחי הטדנאה זקמה גם נציבה, . מה־ן;ה המון הוגג אלי מוזרועע.- הדברים האלה מלבי שאו. . ועוד עשתונות שונות מן^שי נ^עו. וחנה תמונה נחמדה אלי נגלתה; \ העירה אותי טטחישבוסי בקיל דממה. על פניה הגיהו שלוה ונחמה׳ 7? r י '«־1 וזן ז 1 בנעימות ו?חן כזאת את פיה פצרזה "עיר $להים אני, ממרומים אביא עך," אל תירא עודייעקב׳ עון־ח בנו אליעזר,"