Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 72

— 72 - חכמה ודעת, ובתורת אל חי חגית עמו; אמרת: הוא;כלכל את שיבתי׳ אם יחכם בני ישמח לבי גם אני: ועתה נשאר כדר ונעזב, לא זידע שנות זימין ושמאל ז >ןביו ומוריו הלך מאתו, נשאר בצאן בלי ר1עה: 3 מי;אלפנו רעת. ועל מי תבונת מי;נך,ליו; מי יישמר צעדיו לבל;מיומו פעמיו •י ושלשה בנותיך כוויות מהטבות׳ ספקיות כף אד* כף מאטת הגהס r פרשיות בידיהן. ועל לחיותיהן דמעותיהן נוזלות: 'שדי אל תקצוף כי אריב עמך, כי אערכה מישפטי נגדך! למה;נשית כה לעבדך אישר אהבך בכל נפשו: לילה שש כיום להגות בתורתך׳ ובאן־,בתה ישגה תמיד •י אהב צדק שנא רישע ואמת היד. נר לרגליו; דבריו מתקו מדבש ורבים השיב מעון: בצדק שפט ריבי ערתיו, לא הכיר פנים בטישפט; הציל;נישק מיד עישקיו ופני רשע לא נשא; אב היה ליתום ועזר לאלמנה; בצרות אחיו שק שם לבושו וביישועתם הקריב לפניך זבחי תודה; הלך בתום כל שיו׳ וטמצויתיך לא סר; ואתה ה״ת ליו כאויב ׳ כצר נצבת נגדו r כל ימיו היו מכאובים ׳ ובשמחה לא ראה; השהית אותו מביום חמתך ׳ ולא נתת השב רוחיו; הוא בדבריך הלך׳ חוקותיך שם נגדו תמיד; עליך השליך יהביו בך שם מבטחיו: אמר; עיוד חזיון למועד ,ואליה׳ יושיעני; אל!עזבני ככליות כחי, וכימיות עגנו פן :שמחנו; ועתה מת בנפש מרה׳ לא אכל בטיובה; איה איפה תהותיו ומבטחו מי ישורנה: תהותיו היתד. לאפס ומבטחו כמים כוזבים; ואתם רעי אשר אהבתי אל תאיצו לנחמני; אמרתם יש שכר לפעולתו, בארץ החיים עין לא ראתה; ישם יתענג במחזה 'שדי, מרב טוב הצפון לצדיקים1 ■י־• *•ttt I ז •1-••!־יי . "י ‘־. 1 ן?אשר גדל;גונו כעמק הבכא אשד;חנו פיח היום ׳ כן.יגדל טובו ואישרו מעבר לקבר; אפתח במשל פי הקשיבו אלי אז תענוגי; איש יישר היה באחת מהממלכות מעבר לים; אהב את מלכו בכל לבכיו ובכל נםש1 ובכל מאריו: כל משפטיו’שמר ומצותיו לא ^כח: חף היה מפשע' וזך הער פעלו; והמלך שם איותו ב?’לא, על לא חמס בקפיו: ידיו אקר בבבלי 3ךזל ובסי שם ככליו; ברעב ענה נפשו עד כחש כשרו משמן; הכהו?שיוטים ובעקרבים יפרחו; חרבה פצעיו חגם עד אין מתום בבשרו. בכל זאת לא חטא, ודבר לא העביר על שסתיו ז - . / י י; TI TT T י T T I * *«V כאלם לא :פתח פיו, ישב בדד וידום•‘ דחי?ךבות חיטים נחם הםלף אשר עשה; חט חגו אליו 1;ךיצוחו מן הבור;?גדי מלכות הלבישו׳ ובכבוד ובהדר עטרהו; חרם מעפר קרניו, ונין נדי3י עטו ד,ושיבחו r חאכילהו מעדני מלך׳ חץ ר_קד, חישקחו; ועתה שפטו נא בין העריץ '?ץ כ^דועא ^שר,-דלו המלך;ך,;;ח ל?ש?ט ידן^וכ, ולא ת^או בי יי