Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 70

הבין חגה עופות, צפצוף צפרים. והם סרו למש.מעת1, ישמרו פקודתו. ויהי חייום פלקר לא עבות, ו.*'שקף הטלף בעד חלון ארמונו על תכנית ההיכל, זויות מחטביות, אשו^בנה לתלפיות לכבוד'” ק1נ1• וןש9ח לראות?י כבוד אומר כלו׳י1. והתברך בלבבו ז זאת ידי עע*תה! י' והגה ישמע קיול צפור ייוישב מפליו מדבר עם רעו כנף רננים נ^ילסה r "הן 'שלמה דומינו בצבה אפים את הבית הזה עינו צופיה; ברגלי השמאלית לו ךחיתיו פעמם ׳ בי עתה נפלו אשיותיו כגדר הדחויה * ד ir זו t ודי -» T רעו שמע דבריו מחריש משוואה׳ רישתו מם על גבורתו בכל י^בביו; ניחי?אישר כלה לדבר המתגאה" *1• * 1* t * v «- - - * ז v וישרוק עליו הפלך — ויבא. "מי שמד לגבור חיל׳ גאות לביש!" י L . -י L " " שאל אותו המלך בגערה׳ ״הן לחך לא יכריע חציר יבש. אף כי מת כזה גדול וגיורא?" "אל נא :הר אפך המלך אדיוני!" ענה הצפוד נדכא ושפל רוח׳ "כי לפני מי התהללתי כה בגאיוני י לפג׳ אישתי אישר יי לי הוכיח < ואתה אדוני, העם כמלאך אלה, הלא זידעת מאד כיי נם אביון ועני בעיני אישתי ’.העשר, ידבר גבה י והחלש יתפאר: גביור אני!״ - ככלותו לדבר צחק הפלך, יי ז־י ־,'•••'1 ויסגור החלון׳ ויפן וילך. גם הצפוד ישב אל אישתו מחרה׳ .ויתהלל עוד ורוחו התפארה ז ״הןזלך 'שלמיה מאד ירא ירא,