Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 54

54 אז יד 1 בטהה׳;מיניו בצר נצ-בת. לך,ם'וןי בל התבל ^מק״הבכא. כאלה וכאלה רביות קברו י זוהקליום הביא מרפא בכבפים; שאיול ואבריו; פיהם'עיור לאיזפערו׳ ‘ זרחה ישמש צךזקה ׳ מזיךר, _קךנ:ם. על זאת ירחש תיון־ה כל ב^ר ורוח אל אדון חשלום,צור העולמים; ועל ימים הבאים ישפוך זשימ: י 6*;סור שבט משלום ןל דרמים! נחמת חיי. von Jona» tUilllicinitc, o'jftntlichtm Lehr«r. מני אז מרחם,יצאתי חשכת ליל;שופד ונוגד. אין לי מ&ביב. להציג רגלי עלי ארץ פגעני ה1ה על ה1ה אבל מה הא1ר אישר קרנו יוסע עלי?הרה? כרוח חזק שערה? אור הבהיר עם זוהר מעט ורעים ימי שנותי רק עצביון חלקי מכל,עמלי אביב ימי כמעט כלה באנחה וזיוד לא דאה שמחד, ררליוחי .הרעות" היא, 3ת השמןם וכעצם שמים לטהר היא תאיר בארץ החיים! אמרתי אבוא אל המנוחה y-T זי יי יt אבל הה! ׳יונה עיור לא מצא מנוח. גם חבלי נפל בנעימים. אהבת רעים זכה וברה מזהב ומכסח ומפנינים IW TT- ומכלי חמדה לי יקרה. אתאונן עלי פגעי זמני עוד לא בא ששון באהלי רק קוץ,ודרדר צמחו בגני. לכן אקונן עלי מר גורלי גם אותך אלעכסאנדער אחי, ואותך פאללאק אהובי פארי והדרי והודי•' אמנה במתי סודי׳ בגני גן החיים לא הפריחו ציצי האביב