Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 52

52 מנחם לקדויד׳ בהי! :גחם .ועכורה ונהי! עצניונך נשיאים - - כה רבתה תאניה! בתנוך עמיבי" חכוללך מאומה גלמודה! וסלונלך מקוננת שדודה! נ5ןה, ויחק את.ותתלפהי; את הגישקפה כ יו כ בי ם• — הנחטי! בעוטה נאהבים הנחטי! ולעומד, בו כ בי י גב ח ק הישיר׳ עפעפיכי גהית השפה; הופיעי! יונתי! לתופת הופיעי י תפתי! שפת הששה! שיח - ’ לא עוד תשתוחחי; הדר זקךשנו! זרי •י ההפוך חדי שרתי -י נהפוך כבפער הפיח; מחי למעותןכי בני עמנו; מבקשים .עפעסיכי נרמסת שואלים פקחי ומתביוסמת דבר־יןד לטו, שורי ב1נ;5י; מנהם בכלימה הנני כי כביצירה סמרריכי הנני ברא ופניני נמצאתי נ מ ו* לא לשוו למאומה; יוצרלך. ושענח פארי הכוכבים ךעותיכי היד בשמים ומגלפיכי איש הדינים לנוגה הירח *1 במרומי _קרת. מנחם הקיר׳ ובשפל נחם אל נירא באופל עצבונך כפלים! " איש חבינלם את נעצרתי' נןכתם אל ש^ה?סן הילדות. עויל ■' הסב עינך ני9ךאה אדמדמת -; כי חן על?ה אך כ^רעת ממארת י על פניה השושנה נרשמת, ותחתיה תעמיד הבהרת ■! ־־ י¬ #"נ נ"ל סלק ו׳. *) יוי<*| ל י'