Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 60

60 הוא הרב ד.ןאון י החכמה תאיר פניו פאר צדיקים אייו?אייהמיר? אי עניו? שם למרומי נצח, שם עלה לבמה: אבדו יני׳ הרב ן ח ז ק א ל ב נ ע ט עלה לשמים ׳ מי ישאב החכמה? ידלה ילנו מים? מי!עלה על"הסולם? כמוך בן:עקב? מי ידריך התועים? מי »שר העקוב? על שבר, בת עטך את'קולך הרימה יאבה וגי' , השתבלי מיתרי זמירות! גילה, הפי ודומי על שבר בת עטך, תראי אף השתומי! מאתך'בת נייטרא הושלך נזר אורה ספדי עךתי אל'הלקח ארון התורה ל הלילי'בית יעקב. "וזעקי אדמה." אבדו ׳-׳׳ 1 T גם משנהו הרכיב עטי׳ - ניאסף ׳ הנמצא כזה איש חכם ונבון ביוסף ז הוא הרב הצדיק, פאר חכמים וכבודם י בלבל" אחיו במשפט, הוא״זיום והודם ספדי עמי על שלי החכמה" אבדו ונו׳ הוא הרב יו ז פ א פלעש זכרו לנצח! הרביץ חכמה'ותבונה חקוק ע״לימצח, אשריך בן שלימה במלכותך תופיע שם במרומי'אל למנוחתך תרקיע- שם אלומת חכמתך תסובבך גם קמה. אבדו וכי׳ אף לזאת הנה דמוע תדמע בל עץ, צדיק תמים' בי אפס התיעיף - ואין דדה רועה צאן נאמן ואביר הדעת יחרד בל לב יודעי״ו בל אוזן שומעת