Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 60

אך לא להללכם היום עזמי בכם י5ןךא, אף לא לאגרת בסף סף' ביתכם דרכתי; ןהוך אנכי, ואלה,י השמןם אני ירא,' י על בןב^ם יך אתכם היום ברכתי! נם אנכי׳ להועיל'לעמי מנעורי'עמלתי, ועל בן לקדטכם היום בברכה סללתי. י * « l־|I v ־י־ י TTI י J T ועתה לכו לשלום! נוכח ןי דרכיכם, מלאכיו ןצוה זלכם בארחות התושייה, בברכת שדי- תחול בכל משלח ידיכם, תציבו לכם יד עולם באבן'«מתיה! י ויהי כבואכם לשלום׳ גם צאתכם לשלום עולמים, למען תוכלו זרוע לצךך)ה עדי אחריתי הימים!ז Wiükommensgruß. an die hochgeseierten, gottbegeisterten Waller nack den R ul neu Jerusalems, Sir Mm und Mi; Iudittj Wonirüore. «Frei nach dem Ebräischen.) Von M. E. Stern. Sei uns gegrüßt, o Moses, frommer GotteSman»! Sei, Judith, uns gegrüßt, du biederste der Frauen! Wir sehen Dich — ein Frühroth bricht uns an, Ein Himmelsbild — wenn wir Dein Antlitz schauen. Ein Bundesbogen seid Ihr hier dem Gottcsbnnd, D'rum segnet dreifach Nach des Sängers Mund. — Nicht rühm' ich Euch — längst seid Ihr anerkannt! Wozu auch sollt' solch eitle« Wortspiel dienen? Wo hat noch je solch LiebeSgluth gebrannt Für Jerusalems trauernde Ruinen? Wan» ist's, wie Euch, »och Einem eingefallen, Zn den vergess'neu Brüder» hi»Mr׳alle»? — Al- Furie» tu Damaskus einst entstammten Des Hasses KI»th, zni» Unheil unsrer Brüder, Wer trat da auf, zu retten die Verdammten?