Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 58

באמרי נעם בשפה רבת המתק נהג לברי לעג ברסן ומתג,' ’ בל;שימו דפייבאהב ורע. *•) ברוך האיש לעד אשרי הגבר, מכתביו היקרים לא .ימצאו קבר, דעמדו״לזבריון תפארת עדי נצח. בם שתילי;שרון בגפן' יפרחו, גדולים חקקי לבב במו ישמחו, חרצו'כנזר הקדיש עלי מצח. מרדכי נאם ברוןי הבא! לכבוד פאר הנגידים וצני הרוזנים, היקר נדויו ויחיד נעמו, איש המופת לתתלה ולתפארת יראת שדי מל ראשו נופלת, כנוד מו״ה זיר משה מאנטעפיארע, ונזל נרו יאיר ויזרח! ולאשתו המפוארת והנכנדח, אשר לנעלה נפאל חן נצמדת, עושה תיל נאפלתה, עונת נועם שכל ודעת, ואם נישורון נקראת מ' לאדי יהודית מאנטעפיארע, יחיו ננועם די עדי זקנה ושינה לפנים ולעננים, שקעים ושאננים! תונל לשי למו נקיץ לשנת חרע״ו לפ״ק, נענלם המענרת ונשומס ננוד חחנותם פת עיר וויען הנילת, נתרימם פעמיהם למשואות עיר תקודם, וצדק לפנימי יהלך לדרוש שלום אחיהם חונני עפר אדמת תתלה. מאת מענדל בדי שטערן. ברוך בואך,מ ש ה, איש האלהים בתוכינו? ברוך בואך,יהודית, הךרת נשים. אשת חיל •י בפני חמה קרן אור פניכם לעיננו. כירח;קר הולך בצללי חשבת ליל! הנכם"לברית אלי בביום הענן הקשת, על' בן בואכם אברך' בברכה משלשת. לא לפאירכם באתי - הלא נ׳ודעתם לתפארת י- ומי פתי;סור הנה - הלא למותר דבירי שפתים! איה מזבח אל, אש קודש עליו בוערת? אי איפה אש האלהים עוד"לחרבות י,ירושלים? א\ה עוד איש,"בא במוכס,ממרחקים'לתועים. לראות את שלום אחיו- איפה הם רועים? - **) הוא חלת אח שני אותניו העושים עמו נמלאנת הקדש, ני אל ׳רגזו נללד החכמת, ואל •חרף איש אח רעהו נספר׳ מדע הנפוצים בישראל, ואל יהיו לשמצה נקמיתס. ראה הקדמת נכ״הע חק״ן — ואל תקן בתוכחתו.