Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 14

14 "אדני אותי אליך א^זליכה " אכןיאשאל אסמי זאשךיף איל אודות אברהם איוהבךי" אומר: איה אלוה אנפת אם אמונים אךח1תיך’אהבו? א־והביך אוהבי אמרתיך אהבו! אבדת אשר אוךףזאיבו!ז א־ותי/איפוא אמהףזאולםת אשר אימתףיאיננה א־ונפת אך אם אליך אגילה- י" אדני אל אכגתף איוחילר,! אותי אילותי אמצה אחנורה אץ אנכי אלהים 7אחריך ז אשרך אבקש אלהי' אורה איטר אבי אבקש אתך 1 אזרהו״איומץ אנא א'שרהו אשר אל אורזאחריתהו אנכי את אחי אלבה ... אתי אפונה אש'אזאימיך! אשא אימיך אמנה ארגיע c אם אשרי אבי אשמיפה T ־ T I ‘ I אבל׳ אנוכי אבק אורהו אבץ ארחו אונו אכלבלה? אני אבוא אל אוצריותיהו , אשר אחריתי אבדון, אפלה? אות אדירים אישי אלימות אל אחורי אלהים אורבת; < אף אנוש אנוש אני.7.’..8) אהוב אלהיך!" אבי אלפתני. V VJ VJ | ■ן. . - ן ■ן . אלפתני אבי אחת אמרת: (אשנה אמריך אל אלא7 אלו אותך ’אמצה אזרת אגור אלומות אלהים אלה; אתה אזוב אזי אולת אחרי אפע אך אילת אחרי אשר ארזים אשת־וללו! ־•אתיואאליאלהים - אמללו! אי איפה אבי אזמרה אחרי אמרים אנה״ארדופה אמנה'א7ל אלהים אדברה אלהי אמת” אליו אישק־ופה אליו אעתיר: 1אנא!״ אש׳יחה *) היחיד מן אדני נםן> שם ע״מ שעל וענינו בענין על מה אדניה הענעו (איוב ל״ח וי) Grundfeste eines Gebäudes והקרוב לדעה׳ שממנו נגזר השם אדון מ״י אבן סנה (איוב שם) וממנו פנה שבעיה (ישעיה י״ס <״ג). אמנה אוהל אשדן (דניאל •"א מה) פרשו המפרשים אימון ונא כפל ענין נמלוח שומה ליפוח המליצה. 6) מיכה א' ׳"ד נח• אכזיב לאכזב וכן ירמיה ע״ו ׳"ח כמו אכזב מיס לשון• כזב• והאל״ןז לדעת כלס נוספה. ואולי הוא מורכב מן אך וכזב ט״ד איכה לד״ק שהוא מן אין וכה . ״) סרושו אן! ב׳ מב״ש, במו אן! שוכני נחי חומר איוב ד׳ ׳"ע). ן) שחלים ע״ו ו' פרש"׳ לשון משגה ושלו כשועיס שוגים עכ״ל. אולם אתוא מקיי ובן להלן נדלה האחרונה משירת׳ זאת כתוב א האח עבר נוכח קל מגזרה נל״א שרפי אמר שומר אהא בוקר (ישעיה ב״א י״ב) ואין לנו לחוש לבל זרוח השורש אשר נמצא' במקרא! הנה המשל מאס ואזוב לקוח מהספדא דבר קיפוק (מועד קנון ב״ה ע״ב) אם באחים נפלה שלהבה מה יעשו אזובי קיר ויש קצת סמן לפירוש החכם נין מלן ש£, וכי אהה מהחיה בארז (ירמיה כ״ב כ״ו) וזיל: כלומר בגדול ממן. •) דברים כ״ח ס״ה. ונגדם ההם לא הרגיע ח״א לא הנוח וכן פרש"'.