Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 40

40 &שים אותותי &ותיות, &חליק את &מרי: - &הלל אנשי &שמה.&ו bk &נשי אמונה אשלח £צבע £קליןד אמת ארצה. או ארומם אך־ח־ות און אימינה או אשמאילה:- אז אבינה ז|ת אחריתו. - השמח $ ח ל ק!י. (.lNach Göthe לא זקן ושיבה לא חיים ארוכים, על שלחן חיתי והיו נא’ערוכים! לא אשאל הרבה לא" עודף זיותר׳ תן לי רק צרכי לא אדע חיסר! גם אתן לאחרים מלא כף בנחת. לו גם לי״יהיה רק מרוטה אחת. - לא אשאל חכמה להתהלל' בשערים. כל הבימה נמרחה כשמרים מרים. לא אשאל בינה להשיב על כל דבר: - רק למען לא אענה לכל סכל/ונבר. - ה נ ה והי כל ייית אני 0׳ייי ה' אהרן באם ז׳'ל«) ניים אי ״, א,,י אוהב מישרים ל«״ק Bon Marcus Boß. מי יתנני מעון דמעות אטומה, כל השמחה עלי חלד אשטופה T “ ״ ג 2 T^ י• T - V v V ולזכר עולם אכפור נםפל שם אמי הפמימה והישרה אשפ חיל עעלה רעלה ומשים לבב עולליה יי' מילש נ״ע. היא הלכה ריורחל שנופיה נאלח ח« נצח ובדרך צפירה אל מוח נעש״ק זן אליל צדקתה לס״ין