Kokhve Yitsḥaḳ · 1855-01-01 · 20 (1855) · p. Seite 3

כתר כהנה T i : ולרה חן וכבוד לראם ידידי וידידיה, אשר בכל הארן יצאו קו׳ ההלחו לחשארס, ואדמת הקודש כלה חודה וכבוד לו אומרח, החולה והסכמה לו אזרח, והצדקה והחושיה אחו בתובלה, ה״ה הגביל היקר החכם השלם כבוד מו״ה אברהם הכהן נ״י, היושב לאשוגה במלכות הקאנדסטאריוס בע״ח שארי], בשובו מהליכתו בקודש הלה׳אלילושלימה* (Doppelsonett.) "הה, בני ינחוני בת ציון בסר אוסרת - "עךער בדד הנני - מ.קךם סריה׳ ״איבן מאסו הבנים - ' מלןנים יסתיר! ׳ "«קוד איור בראש'ו;ה ועתה במעט נגזרת — "רק אחדים סןני,?כלי גולה.נעברת ׳ ״את ע$וי יחוננו, ירצו אבני ציה י ״בצל' סבכי'לספות נדים מארץ;כריה. ״אך כרבם יכן עזבוני - והנני שכולה עקרת י ־־ אך עוד חישבה ציון כי לצסיתת נס?.דת לעד מאין ד,זז?ר לסבלות עיול הנשיה; והנה.זה פתאום עם'.קרני הךר תויסיה «?נפות המעח־ה השמש ליי סזד,רת. - *) Gegenwärtiges Heft, welche» an« mehrfachen Hemmnissen etwas sväter erscheint, war bereits geordnet und dem Drucke übergeben, als wir von unsrem würdigen Freunde, Herrn Albert Kohn, Präsident des Consistvriums zii Paris, mit einem zu Jerusalem gedruckten Schreiben beehrt wurden, welches über die vielseitige» hcilfördernden und vielversprechenden Resultate seiner jüngsten Wallfahrt nach dein hnligen Lande detailirten Ausschluß gibt. Gerne würden wir, so der beschränkte Raum unsres Heftes es uns gestaltete, dieses nur zu sehr verdientes Lob und tiefinnigste Dankbarleit athmende Schreiben, welches mit de» lebendigsten Farbe» »m> in den wärmsten Ausdrücken, die großherzige Wohlthätigkcit des Hauses Rothschild und M o n t e fi o r c und das hochverdiente rühmliche Wirke» des Herrn A. K o h n schildert und anszeichnend hervorhebt, seinen! ganzen llmfange nach gebe»; inüs« sei! cs aber für diesmal nothgedrungeucr Weise verschieben. — Für istt sei dieses anspruchlosc Veilchen, als freundschaftliches Angebinde der Würdigung, unsrem allvcrchrten Freunde i» Herzlichkeit dargebracht, welcher durch seinen unermüdlichen selbstausopfelnden Gotteseifer, durch sein hingebungsvolles segenreiches Wirken für das zeitliche, wie für das ewige Heil, unsrer armen und hülflosen Brüder, aus heiliger Stätte, die wahrhafte Weihe seiner priesterlichen Mission und Sendung auf's Löblichste und Herrlichste beurkundet. Den! Verdienste seine Krone! —־ Stern.