Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 64

Ah. — 64 בל ׳מאהביה בקרו בה נג^ישור נחתור בלגו להקימה מעפר ברים נא ראשה אשר קבר חסר זאת.יקרא פעמיוני מהמגדל; קומו בית .יעקב נלקייש איותה מחלצות שרי הצחיות דברו נמלצות יסלח נא ניוטעה אם זיוה חללחי אם בלבושי ארגמן אדרתה אקאלתי אם שמתי היוד תוארה למעצבת למען התראה בגובה זאת לא עשיתי בחי האנוש רק עתה נסתי בשפת עבר גלמודה יושבת.— והדר לשיננו מחרש יגדל! אולי זאת תעיר איתן אנשים ולקול זה הפעמון יתאזרו חלשים לציר במוני בחרט אם דברי לנערי ישראל ייטבו ־ .:ז־ .!־י י:ז" י ׳ אולי בנפשם עוז ירהבו במוני על פי נבל לפרט. Ä T י ״י.- ן... גם בל יחשבני איש למשתגע אשר ללא יועיל ולריק התיגע אשר זרע על קוצים בנאןלת. בל ינהל לשאול ע;ן זאת תחז מה לאיש ישראל מגדל ועבס 1 לישון עכסיעל זאת מצללת..— זאת שפת.עבר מעט (דרשוה והיה זה שברי גער מנעדי ישראל הק' שמעון בן לא״א כה' איצק באכעו ממיקלאש. .לכלות מעשנו .לבן נערים .אל תרבו רבדים .עשו מלאכתיכם -בבל מאדי בחיבם בראי מצק כאשר תאריו השיר בארץ מצג בחזקו החרט. .היום עלינו