Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 49

49 התפתחי נפשי מוסרותיך שב!ת בית חמר הסירי עפר מות: לבשי מעטה אור כעת תשובי אל מחוללךוהו.א אלהיך: למנצח. . ע?1 משני?1 ונבון ידידי וידיד ד', אשר חסדו ו.בר עם נגועי »?1הים החרשים והאלמים! אונים להם ולא ישמעו פה להם ולא ידברו, לתת להם יתר שאת בלשון מדברת ה״ה הטוב והמטיב ללכת על ארח מישרים כבוד ה' משה מויקש*) ני׳, Taubstummenlehrer בעיר גיקאלוי במדינת אונגארן, ומשירי אהודנו: למה נחבאת דגול «רככה ע\בע רצון ירב?!צמה לאין אונים, אהבת אך טוב ותע\נא תך,לה; משביע ענוים.יברך טיוב עץ; לא עת לעטוף עתה מעטה ענוה אתה עלית על מרחם אבייונים > .קי קח ברכתי בא מר ומלה. רתמת על בן ארם—וארם אין בכשרון המעטים רבים יחכמו הגות לב מע3ה לשון לנו לנחלה ותנו פרי הלולים בין עצי דעת 5 מה טיוב ןנעים שבתם כאחים יחד; אלומותיף נצבו גם ץמו אך הוי לצרה נגע ומחלה בקצרף קציר תושך, עלי מגרעת. היוי אטום אזן בקהל ארם בל יחד! * ' מצאתי את שאהגה נפשי ,איש הזה׳ עת גיאו נימי חג השגועות עירה נאחקאווינון לראות פני אדוני הגנגר והיקר להלל מאוד כניד ה' ליב לאוו ני' המושך מסד אל ,ני עירו להיות ראשלמיסדיגית ספר והקרוגיס והרחוקיס׳ייתצאו שלום ,מעשה צדקתו! ונמו נן יקדם את אהיני ה' משה מויקש גגרנית נדו,. ומי ית! והיו ד,די אלה לו לעזר, ני דרך למודו ר3 התועלת ועד הגה למדו החרשים להורות ,אצגעותס 3איות את אשר יזמו, והוא ישים ד,ר ,פיהם לד5ר נאיש שומע נעת עתה תחת ידו שמונה נערים חסרי שמע! ושנים אשר גינו ועז,ו 6ותו ,צי י״ג שנה גי, שפתם נמעצו לא יגדל מלשון איש ואיש ולנל חלאנת יי ומלאכת מחשצת יצלחו נאח, העם. 3