Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 4

— 4 — הילל בן שחר לא ירד לנ¬שיה¬ ם עת!פגו הצללים בארץ מאפלה הוא;עיר בזמרתו את שחר התחיה; אמן עם קדושי ההגיון קלה. s. ,׳שערי צךק פתחו!";ריעו לקראתו להקת מליצי מעל — "יבא 'שלום ינוח! "ו בשמי רום!קריב נחוחי זמרתו < "מקטיר בשמי שיר בכהן משוח! "הגיונו בכגור דוד נודע לתפארת׳ ״2 תב יושר לעם חרת התמים; ״הדרת מטעי קדם לתהלה נשארת— ״נ שייא אל הזמרה;שורר עתה ברמים!״ 3. Schlumm're friedlich, hochverdienter Barde, »An des Tagwerk's schön vollbrachtem Ziel! Lieder schufst Du, duftend gleich der Narbe, Ohr bezaubernd war Dein Psalterspiel. Meistersanger, mit des Ostens Leier Klänge spendend, wie sie David sang — Offenbartest Du ein Himmelsfeuer Herrlich, bis ihr letzter Laut verklang.— Ehrenkrvnen schmücken Dein Gedächtnis. Nachruhm bleibt der Deinen Heilsvermächtniß. מענה1 בר״י שטעון.