Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 78

78 ואם אנשי מיופת כאלה ינועו אבל ליד,ודים׳ קול״נהי ישיאו׳ את חסדם שוא!עזובו שו^רי סכלים - לבכי ולמספד תמרורי!חגרו מקים; כי כ^ה זהר אור למוכני1 מחשכים - זומי ינסלמו כעת עטו הצללים! מי יורה דעה? 9תם מי יכלה ו׳ על כיסאו מי.ישבי? מקומי־ מי ימלא י ומי!בא אחריו להשלים מעשהו? מי ומי המככראשבלות פעולווץו? מי!עטה?מוחו במעטה צךקוחיו? לא?^ר הגדלה - רק כנישאהו! למת אל תבכו. אל חנודו ל5יוע!׳. רוחי־ משכל לשמי רום נוסע - החסיד כי עמר הוא?א בשערו; מאדמת תהו מרים אל י,ךךו, כי‘;קר כעי-יו חמותה לחסידיו - אך מדורו׳ 1ל מעש׳ געןיר סךרו. - כן ח3ת פרעסכורג את היום נקבת! את מבחריגדוליך?רף חמות - הה ליום תוכחה ונאצה ושיה! יום חשכו הראות לנו לעיניה ׳ ז סח ייעשו?סחים?עודי קרסללם;?עת משענתם כקנה נימעךה! ~ איך אחיל להלל ל?אר צדקתו? נ?ש מי לא דעהיגךל ענותו י גדולתו במקהלות,׳שדון ניוךעת - עלי הורו השתאו.זקן ונער ׳ כי רצוי לרוב אחיו ונודע כשער, ובספרי מעשיו הלא אתן מגרעת! — זקד'וש מוחם מיום?א לקגל; תודה אל בחר ליי ל?עים?נת חעל; עת שקד הסיד לא מש מאחלת -