Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 59

59 אף עוד אחת לי שם אמ^אה את!קרת האמת ^ם לא נעלרת י לא אחת שחת לא איךא רעה נפשי לעד.קיסת ונחלתי לי שיוצרת. הרגעי נפשי התביונני דומי אף האכילי וראי טיובה נצחת י שם ספונה אליך; אל נא תקונני לאלזןא תוחילי פלי "סרך בתוכחת - קןם!גמול עליך! - עת הזקנה. Von Joachim Rappaport. לבנים תלבש הטבע ותמות האלמה, עמה?ל ישיח השא, נ^ה זו?רח. ימי החורף כי יבואו, עתותי.קרח; וחאךם ילך שהי וכמת הטה, פלחי עלומיו!בולו, ילבנו שערותיו. בנשף' חייו. בי יבוא,?גבורות שנותיו. שהיות כפור.יעטפון ׳ לקמטים תה!י;ה. מימיהן יאזנחו ׳״מי ברכותיהן י שלג?י;בוא, קמאון?גבולותיהן ואניוש?זניו!קמטו עיניו תכהנה' לימיו זקרו׳;סובבו לאט ברהטי גילהו שילה עת;רקה בוי, עת'הזיק^ה תביואהו: איזהו נשק. Von Simon Bacher. ׳בני?ממין) על שלי אמו בלי לעת איך - מדוע - מתי בלקיון שמתיו עתי!ישקני, נשי״קת הנער מפיו נ״ולךת. 1®» PtfTO mpW ־ ישק אותי גם ד,רע אות הוא?י סמי »W י ־ בשי_קת אנשים מלמלה P הנשיקה רק על ש^תי לו גם!שק בלב יולע 1אל הלהי לבי איננה יורלת׳) אל הדרי ל?י’לאזיךךה.