Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 48

48 כעלי מנף לאלה קראתי. אשד מנ!ת לבית ויל היום יעופו ׳ להכרית שמיר ושי.ת מלב מגרים פוחזים מ_עד מצע ןםף; ושורצי שרץ .יקראו לאלה ר1ךפי צדק מבקשי חכמה - \אץ -1ען ארחות «־ק יומם ילכו והרעב.יארוב;52ליןהם כלותףי יהי כה או כה: אין תורה קלי.קמח ׳ לכן הימנב ללהם הוא .יהיה צמח. גיציון מו־מר' מריו למעלה לא מגש; אמל. לו חמץ איש מ;דו צולה לכלכל רעבון!קשיח ראו איש.ןה בורח מסמלת הקצו: (למיד אחרים מן*כע כעש. וזה גורל נער ע;י«יבואו כלולך לשקוד.על ללה׳ ל-הלמה פה קרית מלך וצרור 3?פ'ו מידו אענו כדי טחסורהו - אך אם תבטחו מאלוף׳ אם תאמינו קריע? דאו מי נעזרים ׳ מי לזעקהמסשומע? הלא ןדעתם «מד■: ןל ימוד מרעהו! מנחם. לין שמע נער תום לב מכקש דעת את שסע איש המם ןדול בעמהו ראה ס^ריו להלל מאוד!ינשיאהו כי תכלית מל יזקר בם!?שו מוצאת. אך על מל טוב אשר אזנו שומעת פגי ד,איש עודי לא ראתה עיגהו;שקרו יבקשו יאמי: אן אמ^אדיו? - סי יה! ה?מת מ;יו לי מוסעת' חכמת מגיו תשאל•-יען בי רוח הלא הדע מקום כבודו: בקרית מלך בין מןרים אין מממדי אורו ךוה.;משתי את ביתי עיר ויען צמיהי מאתי שעדי ד,וךה - ואני ההלך לא נל׳היעדי - מגי מגה ם ואיתיי -