Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 46

46 אמנם לו שכלם על יצרם י״בליגו?ז ביוש יבושו ויחגרו ’פניהם. המלך?אלסרי , ,יא תעיד קל סקלות׳ הן ל,אךם הוא לכסת ללבו ל!יא מרוח אל שדי נפחה בו;שמה להיות עןלת1?מהשבי למלותיו. אבל במה אפוא יוךי_ע יתרונו לכי כהנולתיו מיגיעת נויתיו הן אם הוא קרב טורח ןפלא חסריונו הלא היש.קל י.^א לרלש מחיתו. הכי כה לתליו רב עצם גבון־תו על?$תי?ביוד ותפארת י״עלנו - ו מרום 3אותו מהרה י״שפילנו רק יום השבתון, רק יום הבדלה;שים על ראשינו צפירת תפארה, ע!לנו עבודה {טקוינו?ל מ^א?ה ותמשול נינו ה!-?ש לדקלה. בימי המעשיר,?בושים לרעיונות תחת ערל ב,חל ה?5ד.עלינו: ביום השבתון.יבריחו ההגיונות בצל הטנווחה הלאה לגבולינו. בריא" שמים וארץ יסוד האמו;ה ברןרב הללב השליש שלשיר,, התורה התמימה עדות .נאללה על עמודי' השל;ה הרים ראשיה• ה?ה המשלה היא פרי הפעולה ולפי מגלתנו ילדל’?בידנו, כן לעבודת;מינו;אהה תהלה אם לכבוד יום מ,דוש עמלו;דינו. פוסזי לב בל י.שקוטו מתאיהם;למם י_הלושו ty נפשם;מותתו,