Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 61

61 ךק1ל,nyyi .דקה כנותן זמירות השמיע.?רק כוכבי בקר בלבנת הצהר. עת נסה צ^יף ל?ל אסירי הרימה, עת עוחו נחלו אסלה גם nyyyv עבר ריס צח הרשית ומיתרייי הניע וך־וד אז זקם רער סשרור. - הלא תךעו ה?נור היא: גלשו בינשנלה, היא הרק בצוקי׳ והשיר בדאלה׳ וקרוה אקר מיתריה עוררת, היא קרבת אלהים, אש יה בוערת לה נגיה הקנו׳ לה?גבר היל לה מנעים זמירות בקצות הליל. Von Leopold Winkler, Distrikts-Vorsteher. סיום גלות?שואל מעל לבי אימתו מיום שבו;יים עיעו וגמלתו והוא;יד בגו?ם ולאי מצאי קנוה,?שכמוהו;־ריבנו לל לבים עמים הן ןל היום ישאפו לל הילו צמים ניך.י בעיניהם אך כלרלר וחוס. ולמען הבות אותו לל מצאהו ולמען?ין רבבות עם היש י.?יךהו שם שם לו האלהים איות ושם נלהו. גול לרע שער זקניו בללו.יענה בי איש,יהודי הוא לשבע מי רוש ולענה ו?שךאל שמר חק כאשר'צ;הו. אך להרפות;רוק פניהם?ראו ובפי מנך5יהם״עתוךים" נקראו וגם אבני קלע למענם לא קעט הונפו.?מל לוך מ יון';ןדו עליו על פאת זקנו - ונם אש נשקה ב?עקב ביעל עשנו ד• מאות שפנה עשרה לו,קלפו.