Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 14

— 14 — ענף ,קטן אקח, עליו אשיחה: נצר נתעב! עליך אמרי — שסר, אשכח איך זקם גא1ן בין;נם - הארץ׳ איך ממלכתו הגדיל ■הפרץ — פרץ: אגיד איכה שרץ בין אנשי — ספר. לא — עוד.על — ההמון, לא — עוד או־יעה; חטאת הכל וישוא לא — ע1ד אישמיעה T * » ” : T T V V לא תצחקון כעת, רק מר תככיו. אגידה נפלאות, חידות,ופלאי: אמר כי זאת אם כל—משגה ושלי, V T V » T * ואת זעשית אם כגחלים נטיו. אישכח הטקהילים עדה,וחבל, לשמיע מכסאם דברי ההבל אל — כל — איש בער המטה אזנים. T r ' * ־ T1T v• הששים ששון רב אין קץ וחקר, אם מגדלים יבנו על — אבגי — ישקר; I T I * ־ J V V אולי,ירום שיאם עד — ל,שמןם. חמדת כבוד, הגה בניך המה; את למדתים, לאמיר: דרכי נעמה; בניך הם, אך לא אטיפה למו. לא רבה רעתם, כי אין כהלך גבר.יאמין להם; כי גם הילד . יבין כי שוא ושקר בלשיונמו, lv V T y I •T ׳ r אשכח אתם. אתם לא אתיצבה. V : ־ T" I V T T ז אתם ר!ךמ« אנשי.דעה נעונבה, קרבו אתם כי תכתבון על — לוח. פקחו עיניכם נא, נרדמים עורו, מדרך רום לבב שמעו ומורו; למדו כי אין מום רע מגבה רוח. כמה מכם, אנשי דעה ושכל, ־ T ־ V ־ : •י ן T ..... שם רב אוו, התנכלו נבל, שניות, חדיש׳ תקן כל— דברי—קדם! לא הישר, רק החדש אהבו, י ולבד איותו שחרו מקרבו, לראיות כי אין כהם יטה וקדם. VlVT TT VT»**• »