Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 12

נעלמים מחשכי ארץ מה אניויש ומה פעל אל: מטכיון שמיד העקיפה יה .על בן אמצת לזןד: כרכה שמים מעל תבאתה לראש יוסף ולקךקד נזיר■ מלבין:;צריו .;חלמון כדשא תפרחנה ימלאון דישן עד זכןנה ממיכה: מנהל עדניף לרגעים תשקנו תשביע בצחצחיות את־נפישהו; בכל־עת רציונד תעטרנו ועונג וכביוד יחדו פניהו r שיורק נטע שדי;שגא כארז ךציונן? תעטרנו ועונג וכבוד יחדו פניהו r שיורק נטע שדי;שגא כארז; בלבנון ויהי כדת ה1ד1 מטע ״ להתפאר: כחרם מרחם טישחר;ב_קע אוריו! בבקר לא עביות ויהי לאיור נוים: יתענג על ריב שליום יאשר כארצות יתניוסס דגלו עלינו אהבה: נצח יכ1ז כפא משיחד אישרת מגננו כימי - - ״ - - י ־ <• X " ־ י ,■ ■ « 1 י '7 T ... שמ;ם: הוריו הנאהבים והנעימים בחסדף;שליו כמו שמש nr בזבולם;זהירו:;שמח פראנץ _קאךל*ביוצא חלציו ותגל סאפיע העדינה בפרי בטנה: כשתילי זיתים בקרן בן־שמן בחצרות קר;ת מלןז־רב יפריחו: או אז כל לשון תריוממל ועם ניולד עוד עייר יהללן? סלה: זאח פשלה עניו מתתיהו שמחה בנו יהודה. הצלת המיסר. Am 18. Feber 1853. Bon S. Bacher. Warin der Synagoge nebst Psalmen und Gebeten in feierlichem Gottesdienste vorgetragen. היודינו לף אלוקים, ד,'ודינו!?י טלאך פיגיף שלחת להושיע, פליתימ^-ר ם ר א נ ץ י א.ז ע ף אבינו י בכל״ל^ב ולשון לף נשיר נריע: - " על צוארי מלכנו" וק;תה הסרב ׳ ותחמיר למלאך המשחית: הרף1 בקום על מלבנו אנשי רצח אורבים לנפשו ^רי במסתרים; למילאביף צוית:שמרוהו'.נ^ה - ון:עב_קל ךאו_קלו י מנדרים; קנ$רו הי יומף ריס אפנו לא נפל משערת ראש מלכנו. -־■ אלוקי ך,$ות אלהי החיים 1 תימך ש?מנו'^לת משחת; נולה לף 1חד נכרע בך2;ם הוא י^לול עלינו בשיוקה ןגחת: -