Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 27

27 .3 את אמו אהב אהבה מאד נפ^אה׳ ב^רתם לו צר ואינו למאה י מנואר ך_רש רק שלומם וטובתם; איליו בגילם אך קוריותם הרו׳ לראות אם יללח־ אחיו ואם!צארו׳ '?י אלץ בטולס התארב בעדותם. ■* שוחר אמת ואל הקן'עךה קולא׳ ובל איש אמונים אח ה;ח לו וראי מלז הוקיר צלקז׳ מהון הי^וךד־י ׳ תמיד הביא לחמו בנקייון כ^ים׳ ביום אמל מנע לזאתי אלימ׳ ובליל מיון־א לבינה קרא. •5 תלהב זאת לחך^ה לאיר ת9אךת׳ איך המבלות'אלי הדולמה גובלת׳ ובאף תקזיטום בל אור ז;קר זורח! דורי מהוד זה לא ךהץ אוד מצאה׳ אלך, אלתי׳.. י!־ץ ,והמס מל^ה׳ בקהל אשלגזים הסכל פולח. י6 בי ללקח איני אורים יתאבו מקדש הוד?נו ’וכסף לא חקזבו׳ ’ליסוד בית מפר זהב הזילו; למאןלונוך לפי לרבו ילד ואלם׳ תת חלמה ולאת בלב’מתהלך ב?!ילם־ *) ואיש אלה לו בקלון לקבר הובילו י - *) החרס מו״ה מרדכי נהמנוס מו״ה אביגדור אום סין )*ל, אשל מס וגאסן) אל עמו נמס נ׳ ס״י אב סל״ו לפיק הנצנ״ה. J