Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 62

- 62 — ע־רז לבם רב מדי המחסור למלאכה, רק ברית אחים בינינו נמ^כה, ואבן הפנה!דיעליון ישיימח נואלים אתם, לבן רחמו לעניה, איטר התמכרה לעזוב ארדוות תו#יה י לעצלות התמכרה ידה ני מכה-- התעוררו, התעוררו! היו לאנדים ׳ אם רא<ט אין'לבם׳ הנו לכם*רא#ים והרימו מעפר היכולה הנאנחה! יקיצו ירננו כל שוכניז תחתיה ׳" לא יחסר לחמם לא יבולו'ל^איה ׳ כי המלאכה תצמח תפרח'ניטושנה; העצלות זתאבד תכרת לנצח׳ והחריצות תציץ ׳ כציץזעל מ_צח, י ונפיט אמללה תפרה רעננה ♦ החלמה'זרועה ׳ עלי תלמי הלבבות, כנטיעים נטועה ׳ בטל רוח נדבות על נדיבות תקום ׳ תפיק ריח ניחוח; ומלך האל - קום, ושרת האולת ׳ אחור יפוגו י יאבדו בלי תייחלת ׳ ינועו יחוגו ׳ ולא ימצאו מנויה. הדת הקדומה,'איטר' עתה #דודה תהי אבן הראשה, ולכל המודה, ותעור מבינתה׳'לאיר בחיים, אל #־י ממרום, יקרא להקימה׳ דד!עקב ירום, נם יוסף להרימה