Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 31

31 הגיון לבי. אסלי מות התנה המדקדק הגדול מוה׳ וואלף מאיר נ״ע נק״ק פראג 3על המעמר׳ ומתקן ת״ל״ע ומסגר ספר שפתי ישנים ושאר ספרים מועילים ויקרים. עלירצ ידיד עליון בשמי שמים_ :שאת מרוטים ברכב אל רבןתים׳ זאת הפיגם עזברצ ברצי חימר , בלתה מלאברצףישלמו'מעשיי!יי ׳ יא תשוב הנה, באהזת שלף׳ אם?ת הבל ולא שבחלצי עמר. כל ־בני עבר פזובותיף יספרו, בי למדתי אתם אישר לדברו, תורת לשון עבר באלת למיו. השיגה יךןי' את אשר נבם;נ־ףצ׳ במשל ומליצה ־ח!ל רבי אס^ת ׳!י!רו י םפדיף חן ויפי במו. יודו בל פעליףעקן עער, בי דב:ררצ'נגידים לא בפער׳ הן בשפתי ישנים הראת לדעה, במו לשון הנמים דשונף תביע, בהירות מני/ןךם יאודה תופיע, וטהעןרו־הנה לאזן שמעת! - געיר י עד אשר גאו שרים ונגידים מערים אסרות להציל אותה מרדת םסת . — אתינו גני ישראל! הלא ינמרו יתמיכס על אתיכם השדודים געיר הזאת אשר רכושם הרג גין לילה אגד וילכדו גתגלי עוני, ותנו למו איש איש כמתנת ידו ׳ ותהי גרכת ה' גכל אשר לכס! מ ר ד כ י 3 א ס.