Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 76

גם היא מרגע האלם דמעה מןלת מגה נכיר ונדע המון שפעת דאבתןי. נעים לגאיונות מה פאר תתפארנה אם ידי כניכן ^מלחעת אי־צם תגברנה עת יריעו חצצירו־ת בהגזרם העצה הזעה הנה אם על מזבח מובלת בנה, למען נחלת דמו בעצב נוזלת ובדמיו ׳?צור דמעה עמל וחרפת נצח. t t j ן, : <״ r t ג •״• ן ־• v אל תב^ילד מעכן מדמף על מ;זבח נשפןי, אחזה עתידות כי ע מש זורח בו שושנת חפש ביפי הוד פירחת והדמעה אם נאנחה בפניןז קוךחה לנטיפת טל איות מהרה תתתפכה ן.על שושנת החפש ספוח נספחת: אזכרת תודה לנשמת הגמר היקר היעלה ת:ס ומדן, תמך מרועותיו כל היושגיס 3צל האנייה ונל אשר מדת לעמד עמדתה נש״ת רמהו' מאיר יאיעף נ״ע, נס 3ניו נלוו אליהם אדע המשולש . זרע 3רך ד', ה״ה המיריס היקרים כמהו׳ וואלמער יאזעף נ״י וכמהו׳ יוסף ’אזעף וכמהו׳ יוסף הענוי יי' Don Leopold Dukes in Wie«. על יר נהר ישבתי ולפני גליו.׳שמופו מרוצתם ראיתי וכי השתרגו הרעיונים הגלים גולים חיש’אחד אחד ירדופו וכמעט יגע.;כיון" אין לראשונים.