Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 74

74 אך במד, .;וסר איע. מה תוכחת תיעיל לבני אדם מוסר.רעהו? עד ל*א נפל אל פח;פזל אל פחת. מאיון מערן ר לא;אסוף ידחו, עד בוא'עתו ופקודתו׳ ובטרם יתעיף עינו כעל דעבר נרם. יכנה נפל פרס מדי ומעיזז י ככה נפל תובל ען זיטלק׳ ככה נפל רומי לו מעלי מ^ך אלף עני ם ויהי לו ךיב ועשק עם כל עם ומדינה כל עיר;פלך; נלחם נבר העיז נפל!ילך. נפל בל יוסיף יקום אבד בכלח עם זו יי1 עב על עבע הרי נעף׳ א) זרים ממרחקים באו וכפלח י ' עצו גלגלתו', ויצא רעף באשפתם עחוט דבקיעמיו׳ ויייריעום לעד הם ונסיכמו. כי גם הם העטים.עשק עעקו׳ גם הם הרימו קול "לנו הארץ" ,נם הם ככפיר נהמו כדוב עקקו׳ על חלש יעל רפה העריצו ערץ; על ארץ העם העליכו חתית י בעתם וכלימתם בשאול תחתית. > 11• T T * : T : T (התאימה נמחנרת הנאה). א) נן אקרא עיר ריייא נפי משוררי העמיס , גי נן היא ננויה על שנע ננעוא .