Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 59

59 מתעסק על אונקלוס אמרתי לגלות אזנן על ענין תמוה אשר מלאתי גו, והוא: (דנריס ז' ה') פי אס עה תעשו להס תרגם אונקלוס: "ארי א ם עדין תעגדון להון." וסירס מלת א ס שגססוק כאילו היא על דרן תנאי. ופאילו הפוגה 3ה עמו 3סםוק כי אם שמוע תשמע 3קולו(שמות כ״ג כ"3). אגל אינו דומה זה לזה, פי 3ססוק ושמות הוא תנאי ממש. אגל גשסוק דוגרים אי אסשר שיהיה תנאי לסי שאין אתריו תשוגת התנאי. ולמה אם פן תרגם שניהם גאופן שוה? ול״ע עד כאן לשון י״ש״ר הנתמדה . ומי מהמשפילים אשר ישיג לשואל דגר הראוי לאמרו לפני אוהגי האמת ודורשיה אותו אכגד ונפל ל3 אודהו׳ פי האמת אנוכי מגקש וגה תמיד אמפולה. על קני העני 2נ1ה. (והוא הוא כמ37ד). Bon L. Fuchs, Hörer der Pädagogik in Wien. מעוך הברכה, ממני ברחה חלפה השמחה / ובאה אנחה שמש ההצלחה׳ עלי ל*א}ךחה; מפגעי חז-מן נסתי בלי נח .ולמה את *עמי' קראתם מ נוח? היגון *עלוח, והאסון שבוה מאויב בטוח י ומפחד עוח, ועל משכבי סרוח׳ אישן.ואנוח, ממקרי העת ל2 אלך עוד שחוח הפעם תקךאו את שמי מנוח! על ל2י העשייה NM5 (והיא המדברת): מעדנים הין, ומחמדי תבל חמדת העין׳ לי נפלו לחבל אפם;אין/ אסון'ואבל/‘ ■ רק נימ^ד הארץ רדיתי ברובה ‘ בנים דברתם ’לקר^ לי נוחה! “ | V ״ * T * I